רגעים של תמימות

הדף נישאר ריק

ורק הדמעות מציפות את העיניים

ונוזלות לאט לאט על הפנים.

מגיעות אל הדף ומשאירות כתמים של עצב ועלבון.

הדמעות האלה אומרות הכל,

מספרות סיפור חיים של ילדה שרק רצתה להינות ולשמוח.

הילדה הזאת התבגרה והשתנתה ונעלם בה הצד הנאיבי,

היא כבר לא כ"כ תמימה.

ולילדה הזאת כבר לא הכל כ"כ קל,

אבל היא מתמודדת עם הכל בדרך שלה ושומרת על האישיות שלה,

לפחות יש לה אותה, את עצמה.

הילדה הזאת השתנתה התבגרה והתאכזבה,

אבל דבר אחד נישאר בה, והוא התקווה.

מי יודע מה יקרה לי מחר?