רגעים של תמימות

אז כאן זה נגמר,

אתמול היה היום האחרון שלי בעינות ירדן.

שלוש שנים במקום מסויים,

שהיה הבית השני שלי, מבחינת תלמידים מבחינת מורים,

אבל תמיד משהו היה חסר,

אפ'פעם לא היה לי שם באמת טוב.

כרגע אני נפרדת מקשרים טובים ופחות טובים,

ואני מקווה שהטובים לא יתנתקו.

עכשיו אני הולכת למקום אחר, מקווה שטוב יותר.

אני מקווה להשתלב ולהצליח ולשמוח.

לפחות המעבר הזה יעזור לי לשכוח, אותו.

בהצלחה לי?!