רגעים של תמימות

אני תלמידה רשמית בהר וגאי

והולך לי דפקא די טוב מבחינת לימודים.

את האהבה שלי, אני עדיין מנסה להעלים לשכוח,

זה קצת קשה וכואב, מאוד כואב.

חברים חדשים כבר יש,

והישנים?! חלקם כבר הספיקו לשכוח.

יהיה לי קשה אבל גם את זה נעבור.

"לכולנו יש רק סוף אחד, לא מפואר סוף קצר.."

בינתיים אני עמוסה מיליון דברים על הראש,

ורק דבר אחד מהדהד.

אולי, יש סיכוי קטנטן....

לאהבה חדשה.