רגעים של תמימות

ישבנו על הדשא.

היא הוציאה סיגריה, הדליקה אותה ושאפה עשן בהיר

אל ראותיה.

שאלתי אותה "את יודעת שזה הדבר שעלול להרוג אותך?"

היע אמרה שכן, היא יודעת.

"ואת רוצה למות?" שאלתי,

"לא.את רוצה לחיות?"

"מה זאת אומרת אני כבר חיה.."

"אנחנו כל החיים שלנו חיים בפחד מהמוות, כאשר הוא נמצא בכל מקום.

בסיגריה שאני שואפת לריאות,בתאונות דרכים, תאונות עבודה,

רצח, פיגוע , שוד , הריגה , התקף לב, סרטן, דלקת ריאות..

אם נמשיך לפחד מהמוות לא נחווה את החיים באמת"

"אז את אומרת שאף פעם לא חייתי?"

"אני אומרת שתתחילי לחיות, לפני שתמותי."