רגעים של תמימות

אולי היא לא מלחמה פיזית, אולי היא מלחמה נפשית.

"בחרתי מקום גבוה בו אוכל לעמוד ולהביט אל סוף המאה הקרבה

ולא ראיתי שום דבר שנשאר מהעבר,אפילו לא פיסה קטנה של אהבה

כולנו חיים במובן מסויים,תלוי למה אתם קוראים חיים

כולנו מתים במובן מסויים אתם יודעים מתים בחיים.

אז גלגלי לי עוד סיגריה

לזכר המהפכה שנכשלה ואיש לא שאל מדוע

מזוג לי עוד קצת מהחומר הזה

שיאחה את ליבי הקרוע

ותן לי לבכות פעם האחרונה

על כל הדברים שאבדו בדרכי 

ואז תאמר למלאכים

שיקשטו לי את החדר

לכבוד מסיבת הסיום שלי"

אביב גפן- מסיבת סיום (מילה למאזינים) חלולים 1998