היא הולכת בגשם, היא לא מפסיקה לבכות.
הדמעות החמות העיניים האדומות.
אנשים מסתכלים כשהיא עוברת,
נועצים מבטים.
היא כועסת, על עצמה, על המשפחה,
על הלימודים, על החברים, על החיים.
קשה לה ורע לה.
היא לא בטוחה אם זה הוא או הרוח,
היא מפחדת להסתובב לגלות מי לידה.
היא נושמת, מדמיינת, מפחדת, מתמכרת, מתאהבת ומתאכזבת.
קשה לה והיא בקושי מזה את דמותה במראה,
אל לאט לאט היא צומחת מהכאב ומגלה עולמות חדשים
אנשים חדשים, אהבות חדשות.
הילדה הזאת גדלה, צמחה.
הילדה הזאת אוהבת, אך לא מפחדת.
כואבת, אך לא מתאכזבת.
מדמיינת, אך לא מפחדת.
היא כבר מזהה את דמותה, היא כבר עומדת על שלה,
והיא כבר בכלל בכלל לא מתביישת ממי שהיא עצמה.
יש לה חיוך על הפנים למרות שהרבה פעמים,
היא הולכת בגשם ולא מפסיקה לבכות.
אך היא יודעת, זה יעבור..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
peace
