רגעים של תמימות

ישבנו על הדשא.

היא הוציאה סיגריה, הדליקה אותה ושאפה עשן בהיר

אל ראותיה.

שאלתי אותה "את יודעת שזה הדבר שעלול להרוג אותך?"

היע אמרה שכן, היא יודעת.

"ואת רוצה למות?" שאלתי,

"לא.את רוצה לחיות?"

"מה זאת אומרת אני כבר חיה.."

"אנחנו כל החיים שלנו חיים בפחד מהמוות, כאשר הוא נמצא בכל מקום.

בסיגריה שאני שואפת לריאות,בתאונות דרכים, תאונות עבודה,

רצח, פיגוע , שוד , הריגה , התקף לב, סרטן, דלקת ריאות..

אם נמשיך לפחד מהמוות לא נחווה את החיים באמת"

"אז את אומרת שאף פעם לא חייתי?"

"אני אומרת שתתחילי לחיות, לפני שתמותי."

על כל אדם שורה,

על כל אדם שיר,

על כל אדם סיפור..

האנשים שליוו את חיי:

"מותק שלי נוגעת עמוק בתוכי משגעת שלי אם את שומעת אותי"

"בחוץ חשוך פחות רואים אותך שעה טובה להעלם אתה אחד שבשעה כזאת מתאהב או מתאבד"

"לא, לא אל תדאגי מחכה, איפה שתהיי את, לקחת את נשמתי את תמיד, תמיד תהיי איתי."

 "עוד רגיעה ועוד כוח ועוד נטייה לשכוח אנחנו ביחד בכדי לחיות ולא לברוח"

"את עוד צבע של הקשת את כמו פרדס אחרי הגשם מילה שלך וסוף למלחמות"

"יום אחד אני אשלח את הידיים אל השמיים יום אחד אני אצעק עד סוף העולם"

"עכשיו אני יודע הכי קרוב לבד פגשתי אמרגן שקרן עשה אותי כוכב

ועכשיו אני רחוק לי אלפי שנות אור מכם אז תישארו פשוטים זה רק לטובתכם"

האנשים שמלווים אותי יומיום וגורמים לי לצחוק או לבכות.

ואני..

"נגעה בשמיים לא יכלה לצאת מזה פתחה כנפיים כשקפצה מגובה מגדל המים

בתוכה מתגלגלים החיים האבודים היא בוכה והדמעות הן נופלות ונשברות"

אני יהיה בסדר בסוף.

הדבר האחרון שנשאר מהילדה ההיא,

הוא הפחד והתמימות.

פחד ותמימות-מה שיהרוג אותי בסוף.

הילנה אני אוהבת אותך כ"כ תודה לך על מי ומה שאת,

היום הבנתי את העוצמה, את החשיבות שלך אצלי.

את כ"כ חשובה לי, אל תעלמי..