רגעים של תמימות

מור שיר ונטע היה ענק (:

הכי נהניתי אני אוהבת אותכן מלאא

היה טירוף,

חייבים לעשות את זה עוד פעם..

"קרן שמש מאוחרת
בשיערך יפה שלי
את קרובה הערב
את כל כך מוכרת לי
קרן שמש מאוחרת
לא נזקקת למילים

בסוף היום אבדו לי עקבותייך
לא מוצא אותך בשום מקום
זה לא מרגיש בסדר בלעדייך
וזה תמיד ברור יותר בסוף היום"

אהובתי,

קרן אור שלי..

הלוואי ויהיה לך רק טוב

אל תשכחי אותי לעולם

ותשמרי על קשר (אני בטוח ישמור)

את מקסימה ואת צריכה לזכור תמיד עד כמה,

אני אוהבת אותך. ואני לעולם לא אשכח אותך,

את שהשפעת על חיי

תן לה חיוך.

אפילו קח את שלי,

את החיוך שלי,

ותן אותו לה.

הדבר היחיד שאני מבקשת זה חיוך.

חיוך לפנים היפות שלה,

חיוך לפנים העצובות שלה,

חיוך לפנים המתות שלה.

רק שתחזור לחייך.

רק שתחזור לחייך.

 "לא יכול לראות אותך שותקת

 היתדות שעל נפשך..."

האם את יכולה בכלל לחייך?

אני יושבת בחוץ, בקור, בחושך.

מדליקה סיגריה ושואפת עמוק עמוק.

שישרוף שיכאיב שאני ירגיש משהו,

הרגשה כלשהי.

הראש לא מפסיק לחשוב,

היד עם הסיגריה רועדת,

העשן מסתיר את הפנים.

אני מרגישה אותו בכל נשימה, בכל מחשבה.

"הייתי רוצה לאהוב אותך.

בלי לחכות.

בלי הפסקות.

כאן ועכשיו בין ההריסות."

שכחתי את עצמי בדרך אלייך..