רגעים של תמימות

כשאמות,

תכננתי כבר הכל בראשי.

חלמתי שאלג'יר מתאחדים כדי לשיר לי שיר פרידה,

שאביב גפן כותב לי שיר ומבצע את סופרסטאר על הקבר שלי.

אחר כך יש מסיבת רגאיי מטורפתתת,

רק לאהובי ואוהבי יש גם הופעה של שבק.

אין בכי אין אפילו דמעות,

כולם מאושרים שאני בעולם טוב יותר בשבילי,

ומאושרים שהם ממשיכים לחיות את החיים הטובים שלהם פה.

הפרידה קצת קשה אבל מתגברים.

כשאמות,

תשימו את השיר שלכת,

תכתבו על המצבה שלי-

הלכה בעקבות הכוכב..

תפזרו מעל הקבר שלי פרחים, שיהיה שמח.

תעשו מסיבה גדולה רק של האנשים שאהבתי

אם לא יהיה לכם נעים תתרצו שזה "לזכרי"..

ובבקשה,

תאהבו בשבילי, תצחקו בשבילי,

תבלו בשבילי, תשמרו על עצמכם בשבילי,

תעשנו בשבילי, תשתו בשבילי,

תהיו מאושרים.

כי לי בעולם אחר אולי יהיה יותר טוב,

ואני יעשה את אותם הדברים בשבילכם.

אני רק מתחננת,

שלא תשכחו אותי, שתבואו לבקר אותי

שתכתבו לי מכתבים.

כי אני אהבתי אותכם בחיי כ"כ. כ"כ.

כל מטוס שטס בשמיים

כל כוכב מאיר בעיניים,

מזכיר לי אותך..

איך זה שבנאדם הכי קרוב בעולם

פתאום זה מרגיש שהוא הכי רחוק שיש?

כמה עוד אפשר להתאכזב,

ולמה דווקא ממך?..

הדבר היחיד בחיים שלי שהייתי בטוחה שתמיד יהיה שם,

מאכזב. כרגיל.

כל דבר שאני בטוחה בו נעלם.

עידו בך הייתי כ"כ כ"כ בטוחה.

ואני לא יכולה אפילו להגיד שאני לא אוהבת אותך.

הלוואי והיית אוהב אותי כמו שחשבתי שאתה אוהב אותי

או לפחות חצי ממה שאני אוהבת אותך.

קודם אתה ועכשיו מורן..

מצויין.

הכל נעלם לי בין הידיים

בכל פעם שאני הולכת לבד נכנסות בי מחשבות עמוקות שכאלה

אבל את זאת לא צפיתי לא חשבתי שהיא תגיע.

בדיוק שחציתי את הרחוב לכיוון הבית שלי והבטתי בירח צצת לי בראש

אחרי כמעט שלוש שנים של הכחשה.

אתה, זה שנתתי לו את כל כולי, היחיד שידע מי אני

היחיד שהכיר כל חלק בגוף שלי.

היחיד שנתתי לו את כולי אפילו את ליבי.

הבנאדם היחיד שאהב אותי באמת, עד הסוף.

לצערי הסוף הגיע מהר והוא היה כואב ומתסכל.

כבר כמעט שלוש שנים חלפו,

שלוש שנים שבהם פעם אחת לא הזכרתי את השם שלך,

שלוש שנים שבהם אף פעם לא התמודדתי.

נזכרתי איך אמרת לי, איך ביקשת שאני ישבע.

כמה דמעות שטפו את הפנים שלי באותו רגע.

דמעות שיכלו להסביר את גודל האהבה שלי אלייך.

שלוש שנים שיכולות להסביר את האהבה שלי אלייך.

השתיקה שיכולה להסביר את האהבה שלי אלייך.

אבל בעצם לעולם לא הצלחתי להוציא את השם שלך מהפה שלי.

את המבט שלך מהראש שלי.

את המגע שלך מהמחשבות שלי.

ואתה..

אתה תמיד תהיה איתי.

היחיד שידע לגמרי לגמרי מי אני.

והיחיד שכרגע שאני צריכה אותו הוא לא לידי.

כבר 3 שנים של געגועים בלתי פוסקים ובכי בלילות

בזמן האחרון עלית לי שוב.

למה זה?.

אתה כבר לא פה ולעולם לא תחזור.