כפי שרובכם יודעים מחר זה היום הולדת שלי...רציתי לספר לכם איך אני מרגיש בד"כ כשיש לי ימי הולדת.

בד"כ לא חוגגים לי יום הולדת בתאריך האמיתי בגלל שלסבא שלי יש יום לפני(ו-65 שנים לפני) ולכן חוגגים תמיד כמה ימים קודם. אתמול חגגנו במסעדה ובה חגגנו יום הולדת לי, לסבא שלי וגם יום נישואים לאמא ואבא שלי(יש להם 4 ימים לפני). היום זהו יום ההולדת של סבא שלי ואני צריך לחכות עוד 24 שעות בכדי שאני אוכל לקום עם הרגשה שמשהו טוב הולך לקרות היום. אך יש משהו שקצת מבאס אותי ואני חושב שאתם יכולים לנחש מהי...ה-ג-ב-ס!!...תחשבו מה זה להיות עם גבס ביום הולדת שלך...טוב אז יש לי הצהרה...ב-29 לחודש הזה מורידים לי את הגבס לבדיקה ואם היד בסדר אז אין יותר גבס...אם לא אז יש גבס בכל מקרה יהיה לי פטור מכל המשימות של החופש(לכל אלה שעוד לא עשו שיעורי בית לחופש).

מקווה שבכל זאת יהיה לי חופש מוצלח וגם לכם חברים...נתראה עוד שבועיים בדיוק ואל תשכחו...מחר יום הולדת!!!!!

רציתי לספר לכם איך ההרגשה כשמישהו שובר את היד...כן כן אם אתם לא מבינים למה אני כותב את זה זה בגלל שאני שברת את היד...עצוב. כשמישהו שובר את היד הוא חש בכאבי תופת לרבע שעה בערך והוא מרגיש כאילו היד שלו או יוצאת מהמקום או נכנסת לתוך הגוף...אני הרגשתי במקרה השני...כשזה קרה הלכתי למוקד בריאות של מכבי ובקשתי(או יותר נכון אבא שלי ביקש)אורטופד כי הוא הבן-אדם שיכול לטפל בי...הוא בדק לי את היד ולאחר 5 דקות שלח אותי לעשות צילום רנטגן...עשיתי 2 צילומים והאורטופד גילה שיש לי שבר ממש מתחת לשורש כף היד(כמה עשיריות מילימטרים)...הוא אמר שצריך את הגבס לפחות חודש ולאחר מכן לבוא לבדיקה...לאחר הורדת הגבס צריך לתת ליד עוד שבוע שבועיים להתאכות(יענו להירגע) ורק לאחר מכן מותר לי לשוב לפעילות הרגילה שלי...הרבה אנשים חתמו לי על הגבס אבל החברים לא...חוץ משניים...מקווה שבתחילת הלימודים יהיה לי גבס כדי שלא אוכל לכתוב...סתם סתם...נתראה בעתיד הקרוב...בתחילת ספטמבר 2007

ביי ביי כולם