14/10/12
מיקום: ווארז, פרו
שעה: 23:09
הנוף: חשוך אבל מקודם השקפתי מבעד לחלון על הפסגות הלבנות של ההרים האינדיים.
מחשבה: אלוהים אני בפרו!
יומן מסע
כל זה נכתב כמובן בדיעבד אחרי שאני כבר חודשיים כמעט מטיילת
21.8.12
היומיים האחרונים לפני הטיסה היו רווי מחשבות ואירועים, לא הצלחתי כמעט לישון. בשבוע האחרון לפני הטיסה נפלה עלי עצבות רצינית וכבר לא היה בא לי לנסוע. את הכרטיס בסוף קניתי ממש יום לפני הטיסה והחלטתי בכובד ראש לנסוע ולהשאיר את אמא שלי בארץ לבדה. מרגע שקניתי את הכרטיס הכל הסתדר באורח פלא כאילו מישהו מלמעלה מכוון את צעדיי כך שאפילו בבוקר של היום של הטיסה עברתי טסט!
הדרך לנתבג לא לקחה הרבה זמן אבל היתה רווית רגשות כי בו זמנית התכתבתי עם סופר שהחליט להגיד שהוא חושב עלי עדיין והוא תמיד היה מעוניין בי רק לא ידע איך לתקן את זה. זה החזיר אותי מעט אחורה מה שממש לא רציתי שיקרה. כשהגעתי לנתבג עברתי תהליך מאוד קצר של בדיקת תיקים בגלל שבחור שעבד שם ניסה להתחיל איתי. הייתי מאוד מוחמאת וזה גם בעיקר העביר לי את הזמן עד הטיסה. הטיסה הראשונה עברה בהצלחה.
כשחיכיתי לקונקשיין במדריד ישב לידי בחור ישראלי שהתחיל לדבר איתי בספרדית, אחרי 2 דקות מביכות אמרתי לו שאפשר גם בעברית אם הוא רוצה. הבחור חשב שאני קולומבינית. הוחמאתי אך לא מאוד כי אחר כך התברר לי שקולומבינאיות עושות רק דבר אחד בפנמה. 10 שעות הוא ישב לידי ודיבר בזמן שאני לרוב רציתי לישון אבל נהנתי מהחברה. בסוף הטיסה הדודים שלו הקפיצו אותי להוסטל לונה בקאסקו וייחו בפנמה סיטי מה שמאוד עזר כי חוץ ממהוסטל שאני הולכת לישון בו לא תכננתי כלום בטיול הזה ועוד יותר לא ידעתי כלום על פנמה חוץ ממה שראיתי בנמלטים. הוא נפרד ממני ואמר לי שהוא ישמח שיקרה בינינו משהו מעבר וזה עוד לא קרה לו ההרגשה הזאת נתן לי את המספר שלו ואמר שהוא יחכה לי בפנמה כשאני אסיים לטייל. כך התחיל הטיול הגדול שלי.
פנמה-
פנמה היתה הפתעה רצינית, כבר בכרב הראשון שלי הכרתי בחורה שחשבתי שיש לי את החיבור הכי טוב שיש איתה ובזמנו זה היה נכון. פנמה סיטי מאוד מתקדמת יחסית והקהילה היהודית שם גדולה מאוד. ביום השני שלי טיילנו אני ודניאלה יחד עם מארק- בחור מהונג קונג חביב מאוד שנפרד מאיתנו יום למחרת. באותו ערב גם יצאנו לאיזה פאב ביחד חבורה די גדולה שגיבשנו והיה מאוד נחמד. היינו אפילו בבית של הברמן אחכ.
יום למחרת שכנעתי איזה בחור סתמי לחלוטין(כך חשבתי בהתחלה) לבוא איתי לבוקס דל טורו קבוצת איים בפנמה. בוקס דל טורו היתה מדהימה!! האיים הכי יפים שראיתי בחיים שלי! הים היה טורקיז שקוף והחול היה לבן כל כך והשלווה היתה מורגשת בו. כל כך נהנתי שם. בערב יצאנו למסיבה והתחיל איתי איזה בחור אמריקאי שלמרבה הפתעתי היה בו הרבה מן הנראה לעין. הוא היה כבאי ופטריוטי ופשוט מקסים. אחרי המסיבה דיברנו עד איזה 6 בבוקר. יום למחרת היה היום הראשון שעישנתי בו בחיי. החוויה היתה קצת מוזרה- בהתחלה הייתי מאוד שלווה ומאוד תקועה במבט. הסתכלתי על הים והתחברתי לגלים חשבתי שאני חלק מהם. בפעם השניה שעישנתי הייתי חסרת סבלנות, יוני הבחור הזה שהגעתי איתו פתאום נורא עיצבן אותי ולא יכולתי להיות שם יותר. ביום למחרת הלכנו לחוף של כוכבי ים, פשוט רצועת חופים מדהימה לחלוטין כל כך שלווה אבל לא יכולתי למצוא שלווה עם יוני אז החלטתי שאני והוא לא באותו ראש והגיע הזמן לעזוב. מה גם שהאי הקטן התמלא בישראלים מעצבנים שהרגשתי שאני באילת. באותה תקופה סלדתי מהישראלידה אז ברחתי משם לקוסטה ריקה במחשבה שאולי אני אגיע לגואטמלה ואפגוש את דניאלה שם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
