אז מה?! אז אמרתי שאני לא אוהבת אותך יותר.. זה כל כך לא נכון!! האמת היא שאני באמת מאוהבת בך.. אתה פשוט ניראלי מושלם... אתה יפה, מצחיק, חכם, מגניב, כייפי.. אוחח הלוואי שהחברה הסתומה הזאת שלך תעוף.. הלוואי שסוף סוף תבין שאני כאן, מחכה לך.
מעולם לא התגברתי עליך, כמה שאני מצחיקה, על עצמי אני כמעט מצליחה לעבוד. ואתה, אתה כל כך מקסים אלי, אני אפילו חושבת שאתה שם עלי, מרגיש כלפי דברים, אני רואה את זה על המבט שלך, על ההתנהגות שלך, על הדיבר לך. אז איך לעזאזל חזרתה אליה?! אם שנינו מרגישים משו למה לא?! או שאולי אני סתם מדמיינת אולי סתם מפנטזת. נוח לי לחשוב שהוא שם עלי, שהוא סתם ביישן או מתכחש ללב שלו. למה אף פעם לא הולך לי עם האהבה..?!
אני אוהבת אותך!! ועכשיו אני פשוט בטוחה בזה!!
מקווה שיום אחד באמת נבין מה קורה איתנו,, אם זה באמת הדדי או דו צדדי. בינתיים אני שמחה על הקשר ביניינו, אם לא חברות אז לפחות ידידות, אני מסתפקת במה שיש, כאילו, ברור שאני מצפה ליותר (כמו כל בן אדם) אבל אם לא נותנים לי את היד אז אני אסתפק באצבע..
(כל פעם שאמרת לי היי ונתת נשיקה, כל פעם שהתעניינת מה עובר עלי, כל פעכם שצחקת איתי, הצחקת אותי, כל פעם שהיית איתי - פיסית או נפשית בוודאי לא ידעת איזה מערבולת של רגשות עברה עלי ואיזה סחרורים של מערבולות פרצו בתוכי..)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
