לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

My Life



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


1/2009


התגעגעתי אליה ברמות.

עד שלא ראיתי אותה, לא ידעתי כמה.
היינו חברות הכי טובות במשך המון זמן.
לפני יותר משנה רבנו ומאז לא דיברנו.

בחודש האחרון חזרנו להיות בקשר... והשבוע - נפגשנו.

זה היה כזה מוזר.

מצד אחד זה היה כ"כ טבעי

ומצד שני - עבר המון זמן מאז הפעם האחרונה שהיינו ככה...

גיליתי שאני כ"כ רוצה לחזור להיות איתה בקשר.

ואני מפחדת שזה לא יילך...

היא לא ענתה לי היום ל-SMS

ואני לא יודעת..

נכון שהיא יזמה את החידוש קשר

אבל יכול להיות שהיא סתם חידשה אותו?

שיש לה איזושהי מטרה סמויה?

שזה בגללו?

אני כן רוצה לבנות מחדש את החברות שלנו...

התגעגעתי אליה

כיף לי איתה

אני מרגישה כאילו אני בחורה והיא הייתה הדייט שלי

ועכשיו אני מחכה שהיא תתקשר...

זה סתם קצת מציק

כי בדר"כ כשאני מאוד רוצה משהו הוא לא קורה.

כנראה שיהיה טוב.

נכתב על ידי *Play-Girl* , 14/1/2009 23:07  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




המלחמה הזו גורמת לי לחשוב עליו.

הוא בעזה.

זה מלחיץ, זה מדאיג וזה בכלל לא נעים.

החברים שלי לא מבינים למה בכלל אכפת לי ממנו...

("אחרי כל מה שהוא עשה לך?")

וכשרציתי להתקשר או לשלוח הודעה הם בכלל השתגעו.

חשבו ששכחתי את כל מה שהיה.

אבל הדאגה קיימת, למרות כל מה שהיה.

האכפתיות תמיד תהיה שם.

אני לא יכולה להתעלם מהעובדה שפעם רציתי אותו מאוד.

שהיו לי רגשות אליו.

אז שלחתי הודעה.

והוא לא ענה לה.

הגיוני בהתחשב בזה שהוא בעזה...

דיברתי עם חברה שלי.. הוא התקשר אליה.

לפחות אני יודעת שהכל בסדר איתו.

קצת הרגיע אותי.

אבל אני עדיין לא מפסיקה לחשוב עליו.

אני מוצאת את עצמי תוהה אם הוא יענה לי להודעה.

אם הוא ייצור קשר כשהוא ייצא משם (בע"ה)...

וזה מפתיע אותי.

מה, אני רוצה לחדש את הקשר איתו?

אני יודעת שזה הדבר הכי מטומטם לעשות בעולם.

לקח לי כ"כ הרבה זמן להתנתק

לגרום לו להפסיק להשפיע עליי

להפסיק לחשוב עליו

ועכשיו זה חוזר?

רק כי אני דואגת לו?

הדאגה בהכרח מביאה איתה מחשבות על יצירת קשר מצידו?

למה בכלל אכפת לי, אם הוא יתקשר או לא?

העיקר זה שהוא ייצא משם בשלום ולא מעבר...

ככה לפחות חשבתי.

נכתב על ידי *Play-Girl* , 8/1/2009 18:04  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




זה לא שאני לא רוצה לתרום. להפך...

כשצחקו עליי שאני עושה מילואים - לא הגבתי.

זה באמת בקטנה. לא נורא.

אז פעם בשנה אני אלך לכמה ימים...

אבל עכשיו?!

חודשיים וקצת אחרי שהשתחררתי מטרידים אותי???

אני מבינה שמלחמה.

אבל אני פאקינג ג'ובניקית.

והם רק רוצים לראיין אותי...

מה זה דחוף להם עכשיו?

אין להם דברים אחרים לעשות במצב הזה? לראיין אותי?

רוצים שאני אגיע בערב. למקום שאני לא מכירה.

ושיש בו אוכלוסייה נכבדת של ערבים.

הם השתגעו?!

במקום להתקשר ולהציק, שישלחו צו.

אז אני אגיע.

אבל טלפונים מציקים כדי לראיין אותי? נו באמת.

זה כזה מעצבן..

נכתב על ידי *Play-Girl* , 7/1/2009 15:06  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  *Play-Girl*

בת: 37




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 18 עד 21 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל*Play-Girl* אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על *Play-Girl* ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)