זה מזכיר לי איך שהוא היה צוחק לי על הכפכפים, למרות שהם היו מעור ומזארה, עדיין חשב שאני זקן מהכפר.
בשונה מאז, אני כבר לא מרגישה סקסית מספיק, כדי שאוכל ללבוש אוברסייז/טי גבריות ו/או כל דבר שלא צועק: "אישששששה".
וזה יום כיפור, ואני כבר לא מתכסה כל היום ברחמים וחבלי עצב, כי אולי באמת אני מתגברת על אהובי שכבר לא שלי..
ואני מרגישה מספיק בטוחה בעצמי לטוס לשם בחזרה, להיות שם לגמרי לבד ולהינות מעצמי, או מתוגה חורפית ומאמללת, שגם..במובן מסויים עושה לי טוב כמה שזה עושה לי רע.
אבל בגדול? אני לא אוהבת לסבול.
מעדיפה לישון עם מישהו שאהוב עליי
אפילו מתגעגעת ללהתעורר, להבין שהוא ער לפני, שהוא נשאר במיטה וכל הזמן הזה לא הייתי מאופרת, אז כדאי שארוץ מהר לעשות עם עצמי משהו..
אבל, זה נגמר. מזמן. מלפני שנה וחודשיים, ואני נפרדת מכל הרגעים הדפוקים, המצחיקים והמיניים שלנו
ואומרת: יאללה, ביי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
