יום אחד.
יום אחד הוא יקום בבוקר וישים לב שהיא חסרה..
יום אחד הוא יהיה לבד- אבל היא לא תהיה כבר בודדה..
יום אחד לו יכאב..בדיוק כמו שכאב לה..
יום אחד אצלה הדמעות יגמרו..והוא יבכה בגללה..
יום אחד הוא יתחיל להתגעגע..אבל היא כבר לא תחזור..
יום אחד הוא פתאום ישתגע..אבל היא שום דבר לא תשבור..
יום אחד היא תהיה חזקה..בדיוק כמו שהוא עכשיו..
יום אחד הוא ירצה לחזור..אבל יראה שזה לא פשוט כמו שהוא חשב..
יום אחד הוא יתבגר..ויגיע לרמה שלה..
יום אחד הוא יבין את הכל..וכמה שהוא באמת אהב אותה..
יום אחד הוא יבין שדברים לא תמיד נשארים לעד..
יום אחד הוא ירצה להשתנות..אבל הוא יהיה כבר לבד..
יום אחד הוא יבין שמילים לא שוות דבר..
יום אחד הוא יפסיק לספר הבטחות על המחר..
יום אחד הכל ישתנה..והוא לא יבין איך..
יום אחד זה לא יהיה אותו דבר..יום אחד הגלגל יתהפך..
מתגעגעת לנשיקות שלא היו.
מתגעגעת לנשיקות שלא היו
לחיבוקים שאולי עוד יהיו
למרחק, לקשיחות, לכאב ולאומללות,
שהרגשתי גם כשהיית וגם כשלא.
לא יודעת מה עדיף , שתהיה או שתחסר.
מרגישה שהסוף קרב כשאינך מתקרב
רק מתרחק וחוזר למקום ממנו באת, רחוק מכולם , רחוק ממני.
אומללה אני ! כמה אומללות בגוף אחד, גוף שלי ! יכול להכיל?,
להכיל בליבו, ליבו הכואב והאומלל שמתגעגע לנשיקות שלא היו, לחיבוקים שאולי עוד יהיו, ובסופו של דבר, הלב מתגעגע, מתגעגע לכלום !
פשוט תגיד שנגמר.
עוד דמעה יורדת
אני כל כך מפחדת
יודעת שאולי כבר לא תחזור
הכל כל כך שחור
אבל אני רק רוצה שוב אותך
לא יכולה לחיות בלעדייך
חולמת בלילות שאתה עם אחרות
וזוכרת איך אמרת לי לא לבכות
בלעדיך אין לי טעם לחיות
אם אין לי אותך זה לא משנה אם להיות או להיות...
אמרו לי תמיד שיש המון בנים בעולם
אבל רוצה אותך יותר מכולם...
אבל אני רק רוצה שוב אותך
לא יכולה לחיות בלעדייך
חולמת בלילות שאתה עם אחרות
וזוכרת איך אמרת לי לא לבכות
רק תביט לי בעיניים ותגיד שניגמר
אני אומרת לך לא אחזור מחר
רק תגיד שיש לך אחרת
או תגיד שאני פשוט מכוערת
אבל אני רק רוצה שוב אותך
לא יכולה לחיות בלעדייך
חולמת בלילות שאתה עם אחרות
וזוכרת איך אמרת לי לא לבכות
חולמת בלילות שאתה עם אחרות
לא לא לא לבכות...
יודעת שלא תחזור מחר
הכל כל כך..כל כך...מר
רק תביט לי בעיניים ותגיד...
פשוט תגיד שניגמר...
צמרמורת אחזה בי
צמרמורת אחזה בי
כשטיפסתי אל תוך הטירה
המדרגות היתארכו וניראה כמו נצח עד שסוף סוף
אגיע.
המחשבות שלי לא שקטו הם נעשו יותר ויותר
מבעייתים,הישתוקקתי לראותו
אך באותו זמן גם פחדתי....
גשם התחיל ליפול על הארץ
וטיהר אותו,גופי היה רטוב
ודבק לשמלתי ,ריח הגשם
נספג אל תוך העצים
ונתן תחושת רוגע.
כשהגעתי דלתות עץ עבות
נפתחו ונתנו לי להיכנס ,
הגעתי למרפסת שמשקיפה על האגם.
חכיתי ... עד שהרגשתי כאב חד בצווארי
שניים חדות פילחו את בשרי וינקו את דמי.
הטיפה אחרונה נמצצה ,ונכנסתי לתרדמת
עמוקה ,על שדים ,מפלצות מכשפות קסמים
ועל יצורים מעופפים על תאבון לדם..
שנפקחו עיני כבר לא הייתה בי אותה פגיעות והסבל
היה רק רצון לדם וחושך..
צלקת בנשמה.
היא ירדה במדרגות,
היא ירדה למעמקים החשוכים
של האפלה היא שוטטה בדם
עם צלקת בנשמה,
היא התחננה ,התפללה שהדמעות
יפסיקו שהכאב יפסק
שהוא יתמוגג מלבה המושחת
שימות באפלת הלילה,
שיחזור לאור שיחזור עליה ,שיחזיר את ליבה ,את תמימותה
אבל הוא נישאר בחושך והיא עם כאבה בליבה.
| 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
