לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החיים המוזרים על שם אורן o_O


חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח :]

כינוי: 

בן: 32

ICQ: 223636851 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2008

עזבו אותכם ממלחמות גדולות, לי יש את המלחמה האישית שלי.


מתמטיקה.

זה הכל התחיל מכיתה ח', מורה מטומטמת, לא רק שהיא לא יודעת ללמד מתמטיקה, העברית שלה בבעיות ממש קשות.

לא הבנתי אצלה כלום, כיתה ז' תמיד הייתי 100, כיתה ח' ירדתי ל50-70.

איף, וזה המשיך לכיתה ט'.

בסוף כיתה ט' במבחן המסכם נדמה לי קיבלתי 12. ממש מרגש אורן כל הכבוד.

אקיצר בקיץ הלכתי למורה פרטית ולמדתי אצלה את כל היסודות, זה יחסית ממש עזר לי.

תחילת כיתה י', החלטתי שאני ממשיך לחמש יחידות.

התחלתי חלש, ממש חלש.

40 במבחן הראשון.

בהמשך הייתה את השביתה של החודשיים.

בה ישבתי מס' פעמים מועטות.

אבל אחרי השביתה התחלתי ללמוד חזק.

כמה שחרשתי בתחום הזה כל השנה, כמה שהשקעתי, הציון הכי גבוה שהוצאתי היה 78, וזה היה בבוחן.

אחרי שקיבלתי את הציון הזה, לא היה דבר שיכל לתאר את אותה ההרגשה שחשתי.

הפתעה, בתוספת חיוך בתוספת צעקה ענקית של יש!!.

זו הייתה הפתעת שווא.

כמה שלחמתי כל השנה :|

כמה שהשקעתי,

כלום, נאדא.

אחרי ה78 הזה, הייתי שוב במגמת ירידה.

במבחנים 67,68,69

ברצף.

למרות שהיכולת שלי הייתה שווה ובעצם הייתה גבוהה כמו שאר ילדי הכיתה, עדיין לא נחלתי שום הצלחה :|.

 

האמנתי, המשכתי להאמין לי ולהבטחות שווא של אמא שלי, "אתה תצליח" "מעכשיו שינוי" וההבטחות האישיות שלי "אסור לוותר" "רק החלשים מוותרים" "אמונה בכוחו של הגורל היא צורת העבדות הגרועה ביותר" "הדבר היחיד שצריך לפחות ממנו הוא הפחד עצמו" ועוד ועוד כל מיני אמונות שהחדרתי בעצמי.

אבל, שוב, ירדתי עם הביטחון לטמיון.

אחרי זה הגיעו שתי מתכונות, שתי מתכונות שהורידו את הרוח מהמפרשים שבכל מקרה שבורים,

40, 40.

הייתה לי הרגשה כ"כ מגעילה.

אחרי שלחמתי כל השנה, הבאתי פייט אדיר, אני לא זוכר את עצמי מחכה למשהו כ"כ.

אחרי שתי המתכונות האלה המורה הביאה לי מגן 62, אוף אני יכול יותר! למה זה קורה לי למה זה כ"כ אכזר כלפיי?!

 

מועד א' במתמטיקה, עבר... נלחמתי בעצמי על מנת לסיים אותו, ובחוץ כשיצאתי, המורה שאלה איך היה? [המורה הזאת ממש שנואה עלי! היא אשכרה שונאת אותי, כל פעם שביקשתי ממנה עזרה היא הסתכלה עלי בפרצוף כ"כ חמוץ כאילו שהיא עושה לי טובה! כשהיא באה לעזור לי, על כל שאלה קטנה חטפתי צעקה! מה זה אורן מה זה השאלות האלה, אני לא מאמינה עליך, נגיד ולא הבנתי משהו היא התעצבנה עלי כ"כ]. אמרתי לה שפתרתי את הכל, היא אמרה יופי שפתרת את הכל השאלה אם נכון, יופי חתיכת גאונה זה ממש ממש עוזר לביטחון שגם בכל מקרה מעורער. אמרתי לה שנדמה לי שהיו לי טעויות, אני מקווה לקבל במבחן הזה 60 מקסימום .

שוב, התכוננתי למועד ב', אמא שלי הבטיחה שהיא קיבלה שם של מס' של מורה פרטית שיודעת ללמד ככה והביאה ילדים מ40 ל70 וזה וזה וזה, התקשרה ביררה כמה היא לוקחת, 100 שקל. פאקינג 100 שקל על 45 דקות. נו באמת, בכל מקרה היא הבטיחה שתקיים לי שיעורים אצלה וזה, ואבא שלי בכלל כשהסתכל עלי היה לו פרצוף של כאילו הוא רוצה להרוג אותי בקטע הזה. התקשרה, קבעה יום מסויים, סבבה תיכננתי התכוננתי ליום הזה, פתאום מגיע הביתה ואבא שלי אומר שהיא התקשרה ואמר שהיא לא תוכל היום כי יש לה הרצאה או משהו.

בסדר ... נקווה ליום אחר, ובמשך כל יום בשבוע היא סיננה את אמא שלי.

וואו ממש ממש התרגשות.

כל התקוות שלי נופצו, אין, אין לי עוד משהו להיתלות עליו חוץ ממני,

לכן פתחתי מחברת והתחלתי לחרוש, חרשתי חרשתי חרשתי חרשתי, פתרתי כמה תרגילים שיכולתי.

PUSHED AS FAR AS I CAN GO.

הגיע היום המיוחל, היום.

התעוררתי בבוקר לעבודה עם הזאטוטים הקטנים האלה, כרגיל הם שיגעו אותי אבל נהניתי איתם.

בעשר וחצי חזרתי הביתה להתארגן לקראת המבחן, קראתי ברכת המזון כי אכלתי לחם [מי שלא יודע בד"כ אחרי שאוכלים לחם צריך לקרוא ברכת המזון, ואני לא מקפיד בזה, אז הקפדתי - ומי ששואל, אני לא דתי אני מסורתי ] בכדי שיהיה לי מזל, פתחתי תהילים קראתי ברכה להצלחה, קראתי בנוסף נגד עין הרע.

הגעתי למבחן, חשבתי לעצמי שאין לי כבר מה להפסיד, בדרך אמרתי לעצמי שלא משנה זה סה"כ מתמטיקה..

דיברתי עם כולם עד שהמבחן הגיע,

והוא הגיע.

פתחתי אותו וראיתי שיחסית הוא אמור להיות ממש קל. משהו שלמדנו במשך כל השנה.

התחלתי לפתור ויחסית די הצלחתי.

הצלחתי את שתי ההנדסות. הנדסה אחת אני די בטוח ש33/33, הנדסה שניה יש לי חלק ב' טעות, משמעו -16.

עברתי לאלגברה, התחלתי עם סדרות כי זה נראה לי ממש קל, ואחרי בזבוז של 40 דקות קלטתי שיש לי טעות נוראה בסעיף א', משמעו לחזור מההתחלה, אחרי כמה ניסיונות קלטתי שזה לא הולך לי. עברתי לאלגברה, חלק א' עבר חלק, חלק ב' לא היה לי מושג חירטטתי.

בכל מקרה חזרתי הביתה וראיתי תוצאות באינטרנט, תשובה של א' חסר בה משהו, התשובות של ב' לא נכונות.

איף.

התסכול.

משמעו אם אני מקווה לציון, זה לפחות 70 בהגזמה.

 

וזהו סיפורו המרתק של אורן בוארון והמתמטיקה.

טוב לפחות זה נגמר עתה..

מה שנשאר זה לקוות ליפול על בודק עם לב רחום מאוד מאוד.

 

חופשה מדהימה, בלי מתמטיקה!!!!!!!!!!

נכתב על ידי , 14/7/2008 18:36  
34 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



6,445
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , ספורט , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאורן בלבד =] אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אורן בלבד =] ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)