אממ אפשר להגיד שאתמול היה יום מאד, איך להגדיר את זה.. וואוו!

זה התחיל באימון בוקר שמשך אחריו איזה 5 שיחות נפש [ואחרי ה600 שח חשבון של חודש שעבר.. אני בספק אם אבא לא מתכנן לרצוח אותי..]

הייתי בוינגייט עד 6 וחצי ככה

וסוף סוף הבנתי כמה דברים ויצאתי בהרגשה הכי טובה בעולם :)

אחכ נסעתי לאורטופד ששלח אותי למיפוי עצמות [יום שני, 5 שעות בדיקה!]

ורק אז הגעתי להאנגר 11 להופעה של סימפל

כבר פחדתי שאני כבר לא יספיק

אבל זה היה הדבר הכי טוב בעולם!

הגעתי בדיוק לשיר האהוב עליי i'd do anything!!!

וגם הצלחתי להגיע ממש קדימה ולהיות עם החברות מהג'ודו

קיצר היה מטורף!

ואני לא מצטערת על שום רגע מהיום הזה [השיחות, האיחור בשביל האורטופד..]

זה היה אחד מהימים האלה שמשנים אותך כבנאדם

את דרך המחשבה ואפילו את האישיות

כל יום שעובר, רק מבגר אותי יותר =]

אה ודבר אחרון,

עוד 5 ימים תתכוננו לרדת מהכביש כי ייגמר לי המלווה!!!!!!!!!!!!!! D:

איזה הופעה!!!! ^^

במשך הזמן ויתרתי על מליון ואחד דברים בשביל הג'ודו הזה..

לא חשבתי שהטיול השנתי של י"ב יהיה אחד מהם.

אפילו ששומדבר לא בטוח

אי אפשר לשבת ולחכות לWAKE UP CALL..

יום קשה.עפתי לישון..

איזה מזל שיש לי פטור מהמבחן הזה בתנ"ך מחר ^^ חבל רק שאני צריכה לבצפר בכל מקרה ><

BTW

לנהוג באוטומט זה אדיר! לנהוג בסובארו אימפרזה של אבא זה אדירררררר! :P

זו הייתה ללא ספק התחרות הכי גרועה שהייתה לי בחיים..

וזו הייתה גם במקרה אליפות אירופה עד גיל 20.

לא נפלתי או משו.. פשוט הפסדתי בעונשים. ובעיקר כי לא עשיתי כלום.

אבל יודעים מה? סוף סוף זה נגמר!

יואו כבר אינלי כוח יותר! באמת שלא..

באלי כבר חופש!

שיהיה מותר ללכת לים

שיהיה מותר לצאת

שיהיה מותר לעשות שטויות

לאכול שטויות

כי אני פשוט גמורה

ואפילו חופש גדול לא היה לי ><

מי בכלל ציפה שאני יגיע לפאקינג פולין??

לפחות יש לנו אחת שהצילה תכבוד של המשלחת חח

ואחרי הבאסה של אתמול, באמת שאני כל כך מאושרת בשבילה!

יהיה בסדר