אז אני נאלצת לדחות קצת את הפוסט על ל"ג בעומר...אתם תתגברו נכון?
אז לאחרונה כמו שכבר סיפרתי לכם,הציעו לי עבודה ביחצנות.
העבודה הכי קלה ושווה שיש.
אתה מוכר כרטיסים לחברים שלך,נכנס בחינם ואפילו מקבל על זה כסף.
מה כבר יכול לקרות?
קיבלתי את הכרטיסים,והתקשרתי לאבאמא כדי שיחזרו כבר כי אחי הקטן פשוט ניג'ס לי.
על הדרך סיפרתי גם על העבודה החדשה שלי =]
הרבה דברים טובים קרו לי היום,עוד אחד לאוסף.
ישר הוא התחיל לתחקר "מה?איזה מועדון זה?מי הביא לך?" וכו'...
הוא פשוט התפוצץ עליי.
אמר שאין מצב ושהוא לא מרשה לי ושאני ממש לא הולכת לעשות את זה.
שמשתמשים בי ושהוא ימשיך להסביר לי בבית.
האמת שלא ממש הזיז לי.אז משתמשים בי..אז מה?אני בקושי עושה משו ואני גם מרוויחה מזה כסף.
התעצבנתי.איך אפשר שלא?
העבודה הראשונה בחיים שלי.
הסוף המושלם ליום המושלם והוא הורס לי את זה.
המחשבה "למה סיפרתי?" לא הפסיקה לעבור לי בראש.
התקשרתי לאביב.הוא לא ענה.
העיקר אני מסננת אותך נכון?
חשבתי פעמיים אם להתקשר לעמית.
בכל זאת,כבר מאוחר וזה...
בסוף תפסתי אותה.שנייה לפני שהיא הלכה לישון.
הייתי חייבת לדבר עם מישו.
ועמית תפסיקי להדאיג אותי!
יש לי כבר המון בעיות משל עצמי ואת יודעת שאם תלחיצי אותי אפילו טיפה אני יעזוב הכל בשבילך!
אל תאלצי אותי לעשות דברים שאני לא רוצה!ואת יודעת שאני יעשה אותם אם לא תהיה לי ברירה...
(ע.א.ל.ת ...)
הוא הסביר לי.
וגם אם לא ממש בא לי אין לי ממש ברירה נכון?
זה אבא שלי והוא כנראה יודע מה טוב בשבילי,ועל מי אני יסמוך אם לא עליו?
אז זהו.
אני שוב מובטלת.
זה לא לקח הרבה זמן...זה אפילו לא לקח שעה ><"
אוח איך הכתיבה הזאת עוזרת לפעמים...
אתם לא מבינים כמה זה מרגיע.
ליל"ט אנשים 3>
שירה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
bllondie
