לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


...through my eyes

Avatarכינוי:  bllondie

בת: 34

MSN:  P= .תבקשו.תקבלו

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

a post from poland.


hey everybody

[if therer's anybody here...]

i'm in poland :P

 

i wake up early to catch the computer couse everybody wants it..

so if you want [haham danielle and everybody else] you can ask my parents or amit how to get me...

 

i miss you all...

and i will write a post when i'll be back

 

love

shira

נכתב על ידי bllondie , 14/10/2007 07:22   בקטגוריות פולין  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של dEvil AnGel ThAtS Me ב-17/10/2007 01:31
 



דנייל,זה בשבילך. 3>


יאללה קבלי פוסט עכשווי (=פוסט על השבוע הזה...אני אשתדל לקצר... ^^)

 

יום ראשון עשיתי את המתכונת במתמטיקה.פעם ראשונה שאני יוצאת בהרגשה כ"כ טובה השנה... =]

הלך לי מעולה!אני רק מקווה שלא יעשו ממוצע...זה ממש ידפוק אותי! ><"

אחרי המתכונת עמית שכנעה אותי להישאר [בפעם ה3 כבר...] כי נקבל את המבחנים.

למה אני לא מופתעת שלא קיבלנו בסוף? ועוד לחשוב שבמקום ב2 היתי יכולה להיות בבית ב10 T_T

נו... לפחות אלכס אמר לי שעשיתי טוב את ההסתברות D:

 

"כשאני אומרת רובה,זה 40% ממנה" על העלייה

 

אוף המתמטיקה הזאת כבר שיגעה אותי!

הגעתי למצב שאפילו בציורים שאני מופיעות לי כל מיני צורות גיאומטריות ><" נכון עמית?

 

נ.ב

באותו יום גם קיבלתי את המכתב שהתקבלתי לקורס.. =]

 

מה אמרתי לכם?כשטוב,אז טוב עד הסוף...

 


איכשהו גיליתי גם שיום אחרי נוסעים לגבעת חביבה... ><

 

ביום שני כבר היינו על האוטובוס ב8 וחצי.

איך היה?הכל מהכל...

כבר כתבתי על הקטע עם הסרט והסיכום...

 

הגענו,אכלנו משו, וכבר לקחו אותנו להרצאה.

היינו באיזה 100... ><

אחרי ההרצאה הלכנו לעוד אחת ואז לחדר אוכל

בדרך חזרה פגשנו איזה שני חיילים עם גיטרות.

איכשהו הגענו לזה שהם יכוונו לחן את הגיטרה ושכבר נפגוש אותם בערב [נחשו למי יש הטלפון... XD]

אחר כך עוד הרצאות ואז סרט [שהיה ממש יפה... הייתי ממליצה רק חבל ששכחתי את השם... ><]

בערב [אחרי חיפושים רבים XD] פגשנו אותם.

 

"איפה אתם?" "אנחנו ליד הבניין"

"איפה עכשיו?" "בשביל"

 

כאילו שהיו חסרים שם כאלה... ><"

 

ישבנו איתם עד 12 בלילה עם הגיטרות.היה כזה כיף!! D:

בסוף הלכנו כבר היינו צריכות ללכת. [זה מה שקורה כשיש כיבוי אורות T_T]

 

הלכנו לקנות קולה וחזרנו לחדר. [פשוט לא היה מצב שהייתם רואים אותי שם בלי קולה ביד... ^^]

 

הלכנו לישון באיזה 2 וחצי ככה.

בנתיים שיחקנו NEVER [חן סתמי!],דיברנו ונקרענו מצחוק מיעל והגר!! XDD

במיוחד מהחיקויים של הגר,מהירידות על יעל ועל זה שיעל כל שנייה שינתה צחוק כדי למצוא אחד יפה XD

 

בבוקר [אחרי שפטריק העיר את כולם חוץ ממני (כלום לא מעיר אותי XP) ב7 בערך...]

שולה לא הפסיקה לדפוק לנו על הדלת

 

"אבל שולה,אנחנו ערות!"

"קומו!"     ><"

 

הלכנו לחדר אוכל [לי אמרו בוקר טוב ולחן לא P:]

ואז שוב מלא הרצאות...

כמעט כולם נרדמו.><

היה קטע שאפילו אני... חסרות לי כ"כ הרבה שעות שינה...

והחדר הזה,הוא כ"כ מרדים.היה לי ממש קשה להחזיק את עצמי.

מזל שהייתה הפסקה אז קצת התעוררתי...

 

אח"כ היה הקטע מהסרט שסיפרתי עליו שאחריו היה לי ממש קשה להרגע.

כולם היו חמודים וניסו להרגיע אותי =]

 

אח"כ שוב חדר אוכל,עוד הרצאה,סיכום [גם עליו סיפרתי.] והביתה.

 

 

 

היו הרבה חפירות,מלא קטעים מעניינים.

צחקתי המון,בכיתי מלא.

 

דבר אחד אני יכולה להגיד לכם.זה היה שווה את זה...

 


אחרי זה עוד הלכתי לאימון.

ישנתי בדרך לשם,ישנתי בדרך חזרה.

באימון בכלל הייתי מסטולה...

בקיצור העניין היה די מיותר וסתם בזבז שעות שינה.

 

אז אחרי כל הבזבוז מתי הלכתי לישון?

כן.אחרי 3... ><"

 


היום בכלל היה לי קשה לקום... ><

איחרתי באיזה 20 דקות ואז חיכיתי שעה עד שיהיה תורי לנהוג.

הייתי כ"כ מסטולה ופגעתי בחביות...

זה הדבר הכי קל שם!פעם ראשונה שזה קורה לי T_T טוב זה גם כי הקטינו את הרווח...

אמרו לי שנהגתי מזה בטיל על הטרקטורון... ^^

הקטע הוא שממש לא הרגשתי שעשיתי את זה. OO

 

אח"כ בהפסקה של החצי שעה אני ועמית ישבנו ובסוף באו מלא אנשים ונוצר שם מפגש גרמניה כזה...

[חוץ מכמה אנשים שלא היו שם אבל הם מאגניבים א"ש (=אחושרמוטה) ולכן נסלח להם.]

מלא זמן לא ישבנו ככה ביחד... היה נחמד =]

 

אח"כ במקום ללכת לכיתה המורה בא לשם בשביל לדבר על התוכנית של מה נעשה כשהם יבואו.

יש מצב לאילת אם הטחונים האלה לא יתקמצנו יותר מדי...

[הלוואי אילת הלוואי אילת הלוואי אילת *סמיילי חמוד כזה שמחזיק אצבעות* (וכן,יש כזה.)]

 

אח"כ עמית הלכה להביא את התיק שלה מהכיתה [הם למדו... ><]

 

אני לליאור בפלאפון:

"עמית במקרה באה עם תיק סגול היום?"

"כן"

"אז תגידי לה שהיא מטומטמת ושהתיק שלה פה."

 

התיק היה איתה והיא הלכה לכיתה להבייא אותו XDD

ועוד אומרים שאני סטלנית [טוב אני כן אבל זה לא קשור עכשיו...]


 

מחר יש לי טסט.מסתבר שבשביל טסט צריך ת"ז...

אז נסעתי היום לעשות.פעם שעברה שהצטלמתי עם עמית אז התמונות יצאו... [לא משנה אני יחסוך מכם.]

אז לא מסרנו אותם ולא קיבלנו ><

הצטלמתי שם [והפעם היה רק ניסיון אחד.מזל שיצא נורמלי... בלי לפתוח עיניים,בלי להזיז את הראש,עם שיער אסוף ולא מבולגן.נורמלי.]

העניין לקח כולה 5 דקות ואתם מוזמנים להגיד לי להתחדש.יש לי ת"ז =]

 

אח"כ חיכיתי מלא זמן לאוטובוס ועמית רצתה שאני יבוא להראות לה אז באתי.

 

"תגידי האוטובוס בטוח עוצר אצלך"

"כן"

 

~כעבור 10 דקות~

 

"אני ב89. 100% הוא עוצר ליד הבית שלך?"

"יואוווווו כן!"

 

בסוף ירדתי תחנה לפני ><"

 

 

אמרתי לה שאני חייבת לצאת ממנה בחמש.

בסוף יצאתי ב20 ל6 וזה משנה כי 10 דקות אחרי כבר באו לקחת אותי.

ישנתי אצלה לאיזה 20 דקות.זה היה אלוהי! D:

 


היה אימון נחמד.עשיתי פעם ראשונה תרגיל שאפעם לא יוצא לי וזה עוד היה בקרב... ^^

וגם לא הפילו אותי פעם אחת =]

טוב אז היה אימון מאוד נחמד. D:

 


המבחן שהיה אמור להיות מחר התבטל בגלל העיצומים =]

יש לי מחר טסט :O

 

אה והדבר הכי חשוב!

קיבלתי 100 במגן באנגלית!!!!!

אני לא מאמינה!איך אני אוהבת את המורה הזאת!!!

יום שני הבגרות.מקווה שניפול על אחת קלה =]

 


נו דנייל?עכשיו את מרוצה??

סוף סוף חזרתי לתאריך העדכני ><

 

אפילו שלא תכננתי לכתוב פוסט... XP

 

יאללה מחר טסט והבטחתי לעצמי שנלך לישון מוקדם הפעם. [מה שלא קרה... ><"]

טוב כבר 1 ו20...

אז...ליל"ט אנשים! =]

 

שירה.D:

נכתב על ידי bllondie , 17/5/2007 00:18   בקטגוריות מישו צוטט פה., בצפר, פולין, friends, ג'ודו, בגרויות  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של bllondie ב-17/5/2007 23:56
 



גבעת חביבה.


התחלתי לרעוד.

הרגל לא הפסיקה לקפוץ והדמעות לא הפסיקו לנזול לי על הלחיים.

החזקתי לו את היד חזק חזק.לא עזבתי לרגע.

כשנעשה אפילו יותר גרוע לחצתי יותר חזק...

 

אם זה מה שקורה לי מ20 דקות של סרט,איך לעזאזל אני אמורה להתמודד עם זה בפולין?

 

"אני חייבת לספר לך ששואה זה נושא רגיש אצלי..."

התחלתי לדבר וכבר נחנקתי מדמעות.לקח לי יותר מדקה להרגע.

כולם הסתכלו.

פשוט לא הצלחתי לדבר.

 

"סבא שלי הוא ניצול שואה..." המשכתי,כולי רועדת.

אני לא כ"כ זוכרת מה אמרתי,אפילו שזה היה היום...

 

"ואני יודעת שיהיה לי קשה... במיוחד אחרי שראיתי איך אני מגיבה עכשיו, שזה כלום לעומת מה שיהיה אח"כ...

אבל אין מצב שאני לא הולכת  לזה!אני חייבת לו את זה!אני חייבת את זה לעצמי...

אני חושבת שכולם חייבים את זה לעצמם.כולם."

 

דיברתי עוד.אבל שוב, אני לא כ"כ זוכרת...

אפילו עכשיו קשה לי.אפילו עכשיו יש לי דמעות בעיניים.

 

כי כשאני מסתכלת על הסרט הזה,אני לא רואה את הילד הזה שאני לא מכירה.

אני רואה את סבא שלי... אפילו אותי.

כי אני כזאת.אני ממש נכנסת לסרט או לספר... כאילו אני נמצאת שם.כאילו הילד הזה הוא אני.

במיוחד כשזה בנושא כזה,אם יש משו שיכול למוטט אותי נפשית זה הנושא הזה...

 

 

איך ילד כזה קטן אמור לעמוד בזה?

 

איך האנשים המדהימים האלה סיכנו הכל כולל את הילדים שלהם בשביל להציל ילד אחר?

תנסו לשים את עצמכם במקומם.הייתם מסוגלים?

 

ואיך האנשים (וכן הם אנשים.בדיוק כמונו... זה מה שכ"כ מפחיד בזה...) יכלו להיות כ"כ לא אנושיים?

איך הם יכלו פשוט להרוג כ"כ הרבה אנשים ואח"כ לחזור למשפחה שלהם כאילו כלום?

 

אני מנסה להבין.באמת שאני מנסה...

אני לא חושבת שאף אחד פה יכול...

 

ואל תגידו שזה בגלל שהם חיות, בגלל שהם משוגעים, בגלל שהם השטן.

כי אמרתי את  זה קודם, הם אנשים רגילים לגמרי.אנשים שהיו בגן,שהלכו לבצפר,למדו בתיכון בדיוק כמונו.

פשוט קשה לנו לקבל את זה.

הכי קל לקרוא להם ככה.להצדיק את זה.אבל זה לא נכון...

 

 

 

יש 2 דברים שאני חייבת לעשות בנושא כל עוד יש לי סיכוי.

 

קודם כל אני צריכה לשבת עם סבא שלי ולדעת הכל.

כשעשיתי את העבודת שורשים ורציתי לדבר איתו על זה,

אמא אמרה שהיא לא יודעת.הוא אף פעם לא דיבר על זה... לי הוא קצת סיפר.

ואני לא כ"כ זוכרת מה רשמתי שם אבל זה כלום.

אני צריכה לדעת הכל.

סבא שלי הוא בן 84.אדם מבוגר.וכמה שקשה לומר את זה,אין לו עוד הרבה מאד שנים לחיות...

ומי יעביר את זה אח"כ הלאה?

אני בחיים לא יסלח לעצמי אם אני לא אשאל אותו,אם אני לא אדע...

אם לא ישאר מי שיספר...

 

דבר שני אני הולכת לעשות המסע הזה.עם כל הקושי ועם כל הכאב שבדבר...

אין סיכוי בעולם שאני לא נוסעת.

כי אם לא בשבילי,אז בשבילו.

בשביל כל המשפחה שלו,בשביל כל המשפחה של הסבתא השנייה.

בשביל כל האנשים שמתו מסיבה אחת בלבד.כי הם היו יהודים.

 

ת.נ.צ.ב.ה

 

שירה.

נכתב על ידי bllondie , 16/5/2007 03:20   בקטגוריות פולין, שחרור קיטור  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של bllondie ב-16/5/2007 23:18
 



11,378
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , ספורט
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לbllondie אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על bllondie ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)