אני מתחילה לעבוד מחר.. =]

וסוף סוף יהיה לי כסף

כי הוא פשוט נגמר לי מהאורח חיים חסר האימונים הזה

הכבישים בתל אביב זה לא דבר שמתאים לי..

במיוחד לא אחרי מסיבה עד הבוקר ושעתיים של סטלה באוטו OO

אבל לפחות היה כיף

והוכחנו שגם אם הכל מתחרבש לפעמים אפשר להציל את זה

אז מה אם היינו צריכות לסוע מלא

לבזבז מלא כסף

לסבול את כל הערסים

והחייבסים :/

זה עדיין היה כיף אחושרמוטה!! ^^

שיר שכתוב לי כבר כמעט שנה (ממרץ סתם שתדעו..) במסן

טוען "it's something unpredictable but in the end it's right"..

ואני פשוט מגלה כל פעם מחדש כמה שהוא נכון ן(וזין לא מחליפה אותו!!!)

אני לא רוצה לפתח ציפיות יותר מדי..

אבל אני די מקווה שזה כן יקרה

כי אני חושבת שמגיע לי משו כזה

היה אחלה שבוע!! באמת אחד הטובים..

השגתי עבודה, סיימתי ספרות, בקושי בצפר

פול יציאות, ביקור והמסיבה אתמול

אהה כן ועוד שיחה קצרה שרק העלתה שוב חיוך :)

מחזיקה אצבעות ליום שני!!

אחח שיהיה טוב כבר..

סתם אני תקועה לי בבית

עדיין במיטה

הלילה הפך ליום והיום מתחיל בצהריים

גם ככה מחר אני לא לומדת

אבל היי, לפחות אין יותר ספרות!! D:

איך אני נופלת בפח הזה

כל פעם מחדש

וזה סבבה וזה כיף

אבל משאיר כזה טעם מר בסוף

שאולי זה בכלל לא שווה את זה

ואולי די להתאמץ שזה יצליח

זה לא הולך

ונכון שברגעים מסוימים זה כיף ונחמד והכל

אבל זה לא שווה את סערת הרגשות שזה גורר אחר כך

וזה יהיה קשה להפסיק

כי איך אפשר ככה פתאום אחרי כל כך הרבה זמן?

הרבה יותר פשוט להשאיר את זה ככה

אבל אני לא חושבת שאני מסוגלת יותר

עד ששוב תגיע איזו הודעה

ואז כאילו כלום לא קרה

וזה פשוט מעגל

שאני לא מצליחה לקטוע

ואם אני לא ייקטע אין מי שיעשה את זה במקומי

יואוו אני כבר חושבת שאני משתגעת

תכלס נמאס לי לצאת כבר! נמאס

כאילו אינלי בעיה ככה אימונים כל השבוע ולצאת בסופ"ש

אבל חלאס כל יום? זה כבר לא שווה כשזה שגרה

זה לא מיוחד לא מחכים לזה

וכל כך נמאס לי לא להתאמן

אני מרגישה חסרת זהות, חסרת חיים

אין אתגר וכל מה שיש זה לחשוב איך עוברים תיום המשעמם הזה

וזה הורג אותי

ושומדבר פשוט לא הולך וזה נמאס

הדבר היחיד שמחזיק אותי זה האוטו..

מוזיקה על פול ווליום ורגל על פול גז