וואי, פשוט אסור לי למצוא בלוגים של אנשים שאני מכירה או הכרתי פעם.
אני פשוט יכולה לשבת מול המסך במשך יותר משעתיים ולעבור על הבלוג ואחרי זה להרגיש אשמה.
ובעצם למה? זה פתוח לכולם, זה ציבורי, חלק מנחלת הכלל.
(השפה הפלצנית שלי מנסה לגרום לי להרגיש טוב עם זה).
בלוגים זה דבר רע.
עכשיו נזכרתי למה נעלמתי מפה.
איזה מוזר זה לכתוב בחלון הזה פתאום. שנים עברו שנים (:
המשך חופש מהנה
ציטוט יפה לסיום:
"התואיל להגיד לי בבקשה, באיזו דרך עליי ללכת מכאן?"
- "זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע" אמר החתול.
"לא אכפת לי כל כך לאן." אמרה אליס.
-" אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי." אמר החתול.
"בתנאי שאגיע לאן שהוא" הוסיפה אליס כהסבר.
-"בטוח שתגיעי." אמר החתול "אם רק תתמידי בהליכה."
(אליס בארץ הפלאות)
(:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
