וכיף לי נורא בתפקיד...אחד הדברים היותר מעניינים שיצא לי לעשות בחיים.
אני באמת מאמין שאני אוכל לפתח את עצמי לא פחות מאשר לתרום למדינה.
עצוב לי. עצוב לי שלא כולם מסתדרים כמו שאני הסתדרתי ועצוב לי גם שחלק מהאנשים הקרובים אליי חווים את אותן התחושות.
אבל כרגע אני צריך להתרכז במה שאני עושה - אף פעם לא הייתי כ''כ נחוש להצליח במשהו כמו עכשיו - וזה יקרה.
עכשיו שנסגרתי על העיסוק המרכזי שלי בשנתיים וחצי הקרובות, צריך לשים לדברים בצד.
דברים שאסור לזנוח.
אני צריך לעשות לעצמי רשימה של הדברים שאני רוצה להשיג. כמה נדוש שזה נשמע זה כרגע הכיוון היחיד שלי.
ולהתמיד בהכל..גאד. ההתמדה היא הצד הכי פחות טוב שלי.
זה אומר מבחינתי להתמיד במערכת היחסים, להתמיד בתזונה נורמלית (שתודה לאל אחרי שלב הקורס זה כבר אפשרי), חדר כושר, רשיון לאופנוע(!!!), שיפור יחסי האנוש שלי, היחסים המשפחתיים שלי, יחסים בכללי.
יש לי שלל דברים שמעיקים עליי תמיד. אני משתמש במנגנוני הגנה די פתטיים אבל הם עוזרים בטווח הקצר מסתבר.
לא מזמן תהיתי על המוזרות שלי...כמה שזה מפריע לי לפעמים.
קשה להיות עם כולם. קשה להסכים עם כולם. קשה לי להיות בדעת הכלל.
תמיד דופק אותי.
וכשאני בדעת הכלל...אז זה בד''כ בדברים הכי מפגרים שיש.
מישהו מהבסיס אמר לי שאני תמיד בעד הנגד...זה נכון.
גם זה משהו שצריך לעבוד עליו. להוסיף לרשימה.
***
קל לי להמשיך לכתוב כאן אחרי הפוסט הקודם. הוא שיחרר כל כך הרבה דברים שרציתי להגיד.
דברים שממשיכים להפריע לי מדי יום.
כל המהפך שעברתי בחצי שנה האחרונה אומנם תרם לי המון מבחינת מציאת המקום שלי בצבא אבל גרם לי להתמודד עם משהו שלא היה לי אף פעם לפני - ביטחון עצמי נמוך כמו התחת.
אני שטחי מדי. אני יודע את זה.
אבל קשה לי לחפש את העומק בזמן שאני לא בטוח בעצמי בשיט..
אני רוצה שהביטחון הזה יחזור...למען האמת, אני אפילו לא יודע באיזה שלב של החיים איבדתי אותו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Johnny_
