ומלחמה פשטה על הארץ - ויהי הדבר לפלא

נגמר.

הקשר הזה נגמר.

ולא צהלולים ולא שמחה.

לא הקלה ולא הזדמנות חדשה.

לא למדתי כלום עם הזמן מסתבר - לא טוב במערכות יחסים.

ועל סמך מערכת היחסים הרצינית הראשונה אי אפשר לשפוט אבל לא התחלתי את העולם הזה ברגל ימין.

כרגיל עם השמאל אני.

לא נתתי מספיק לבן אדם שנתן לי הכול.

לא הקשבתי מספיק לבן אדם שהקשיב לי תמיד.

לא הראיתי לבן אדם שהכי אהבתי בעולם כמה שאהבתי אותו כשהוא עשה את זה בלי שום בעיה.

רגשי החרטה הם לא על הפרידה - הם על מה שלא עשיתי ויכולתי לעשות.

אני נכנס לתקופה ארוכה של ריקנות, של חוסר כיוון, של חיפוש עצמי.

אני אחפש ואחפש ואני לא אמצא לעולם מישהו כמוך.

אתה נדיר - אתה לא מבין אפילו כמה.

אני אתגעגע ללטף את הראש שלך כשאתה שם לי אותו על החזה, אני אתגעגע לראות אותך ישן.

אני אתגעגע לריח שלך, לטעם שלך בפה שלי, לתחושה שעברה לי בגוף בכל פעם שלחשת לי באוזן שאתה אוהב אותי.

כל כך אתגעגע.

ורק עכשיו אני מבין את זה.

וזה כבר לא ישנה כלום.

הפחד השטותי שלי מכל הדבר הענקי שנקרא אהבה נכנס בי חזק.

כי אולי אני אלמד מהטעויות שלי, אולי אני אתבגר, אולי יום אחד אני לא אפחד מכל הדברים האלה.

אבל אתה כבר לא תהיה שם...ואתה תהיה עם בן אדם שידע לתת לך את כל מה שאתה מבקש מההתחלה.

ואת הריקנות שיש בי כרגע -ספק אם מישהו יצליח למלא בזמן הקרוב או אי פעם.

כנראה אמשיך לבהות לי בתמונה שלנו בארנק...ולדעת שזה שייך לעבר הרחוק...

אז תודה על הכול....ובעיקר סליחה.

אוהב אותך עד אין קץ.