אני רוצה לסיים את הטיפול. אני לא מרגיש בנוח במסגרת הזאת, אני חושב ששנינו רואים את המציאות באור שונה, ששנינו מפרשים באופן שונה ולעתים קרובות באופן סותר את ההתרחשויות. אני חושש שבעתיד הפרשנויות שלנו עלולות להתנגש והתוצאה תהיה הרת אסון.

ראש הממשלה השפיל את עיניו, אבל למה, הוא שאל. אני חושב שאנחנו נמצאים במצב מצוין, מאז שאני כאן הפופולאריות שלי גואה, אני נהנה מיציבות פוליטית חסרת תקדים, למה אתה רוצה לסיים את הטיפול. אתה רוצה להיפטר ממני, הוא תמה בקול, אתה רוצה לזרוק אותי.

תראה אהוד, אני לא רוצה שתבין את המהלך הזה כאילו אני רוצה להיפטר ממך ולזרוק אותך, אני לא חושב שהבעיה היא בך, אני בטוח שהבעיה היא בי. ראש הממשלה עיוות את פרצופו הגביה את קולו ואמר במנגינת ילדים, זה לא אתה, זה אני, זה לא אתה, זה אני. תפסיק להתנהג כמו ילד ראובן, אני לא טיפש, אתה זורק אותי. אני רוצה להבין למה.

טוב, אמרתי, מגיע לך הסבר. בוא נדבר רגע על התקרית בסוריה. על איזו תקרית אתה מדבר, שאל ראש הממשלה. ההפצצה של מטוסי חיל האוויר, עניתי. אין לי מושג על מה אתה מדבר, אני לא מכיר הפצצה של מטוסי חיל האוויר בסוריה, אולי אתה מתבלבל עם מישהו אחר, אולי זה ביבי הזה גם מטופל אצלך והוא פתח את הפה הגדול והפנטזיונר שלו וסיפר לך על ההפצצה שלא היתה בסוריה כמו שהוא סיפר על החיילים הבריטים שהוא זוכר מימיו כילד.

הבנתי, אמרתי, אבל בטיפולים האחרונים הודית שמטוסינו תקפו מתקן צבאי בסוריה, ניסיתי. אני לא יודע על מה אתה מדבר. העמדה הרשמית שלי לא השתנתה. המטוסים שלנו לא תקפו כלום.

ומה לגבי מצבך הפוליטי, שאלתי. הוא מעולם לא היה טוב יותר, הוא ענה, אני בשיאי, העם אוהב אותי, תומך בי, התקשורת מפרגנת, אני אסיים את הקדנציה הזו ואתמודד שוב על תפקיד ראש הממשלה ואנצח. ומה עם ביבי, שאלתי. הוא יפסיד, הוא ענה. ואיך הסקרים, שאלתי. הסקרים טועים, ענה אולמרט, אני ראש הממשלה הכי טוב שהיה כאן אי פעם, אחרת איך תסביר את זה שאני שורד, איך תסביר את זה שלמרות מסכת השקרים בדו"ח וינוגרד אני עדיין מכהן בתפקיד בלי איום ממשי על כיסאי.

אתה לוקח אותי למקום מאוד בעייתי מבחינתי, אמרתי, אני לא בטוח שאני רוצה לענות על השאלה הזאת, אמרתי. תענה, תענה, הוא דחק בי. אתה זוכה לתמיכה פוליטית, אמרתי לו, כי חברי הכנסת מפחדים מבחירות, הם מפחדים לאבד את הכיסא שלהם, ולכן הם תומכים בך. אני לא חושב שהם חושבים שאתה ראש ממשלה טוב. אני חושב שגם אתה מבין את זה, אבל אתה מדחיק את זה. אתה מעדיף לפרש את המציאות באופן שמאוד מחמיא לך, אבל החשש הגדול שלי שיגיע יום והמציאות הזו תתפוצץ לך בפנים.

אבל הבעיה הגדולה שלי, אמרתי, היא שאנחנו רואים את המציאות באור שונה. אתה רואה את המציאות באור ורוד ואני רואה אותה באור אפור. אתה משוכנע שאתה פופולארי, אהוב ואהוד, ואני לא בטוח שזה מצב הרוח הלאומי.

אז עכשיו אתה גם הפסיכולוג הלאומי, אתה יודע מה העם מרגיש, הוא ספק שאל ספק לעג. תראה ראובן, הוא אמר, אני משלם לך הרבה מאוד כסף עבוד הטיפול הזה, אתה לא תפסיק אותו מתי שאתה רוצה. הטיפול הזה יפסק או כשלי ימאס ממך, או כשלעם ימאס ממני, אתה לא פונקציה במשוואה הזאת.

אתה לא משלם הרבה כסף, אהוד, טוב שאתה מעלה את הנושא הזה, אתה לא משלם לי בכלל. אתה כבר חצי שנה מגיע מדי שבוע לקליניקה, ועד כה לא שילמת כלום. ראש הממשלה גירד את הקרחת שלו, אה, הוא גמגם, אתה צודק, יש לי בעיה עם החשב הכללי במשרד האוצר, אני רוצה להעיף אותו ולהביא מישהו חדש והוא יאשר לי כמה הוצאות שהחשב הנוכחי לא מאשר, פסיכולוג למשל. אתה יודע מה ראובן, זה נשמע לי נושא מצוין לסשן הבא. ניפגש בעוד שבוע.