LaLaLa

הגעתי היום ברגל לבצפר, היה ממש נעים בחוץ, אז היה ממש סבבה.

עכשיו, הגעתי ואז מישו רץ אליי מאחורי וכיסה לי ת'עניים, והסתכלתי כזה למטה, ואני רואה ילד גדול, ואומרת כזה "הממ.. ילד גדול, מי יכולה להיות.. אה!! חןןןןןן!!" וצדקתי, ואז דיברתי איתו על המגמת תיאטרון וכמה שזה כיף ללמוד דרמה, והוא כולו היה מאושר!!.. זה ממש עשה לי התחלה טובה, כי דיברתי איתו על הדרמה שלי, על החוג.. ממש אחלה התחלה!.

כשהגעתי, הייתי עם חברים, ממש הכל היה אחלהה.. עד שהגיע שיעור אנגלית, המורה הקקה הזאת מנסה להכשיל אותי ואת כולם!!.. כוסאמאשללהה!, אחר כך היה הכל אחלה..

המממ.. בלילה דיברתי עם נדבי שעה ו21 דקות!..

האמת, השיחה דיי הדאיגה אותי, היה המון שקט, לא הצלחתי להסביר את עצמי, לא שמעתי שומדבר, לא הייתי עייפה, ניתקעתי בשולחן. היה רגעים שכן לא היה לי למה לידאוג, שהיה מלא צחוקים, "אני אוהב אותך" "אוו, אני כ"כ מתיגעגעת אלייך!!".

אני אוהבת אותו, אני ממש מאוהבת בו.. לא יודעת, הרגשה כיפית כזאת כשאני רואה אותו, או כשאני מדברת איתו, או ביכלל..

נדב, אני לא יודעת מה קרה לך אתמול, אבל ממש חשבתי על השיחה אתמול, וחפרתי לך יותר מידי, אני מביאה עלייך המון, ואני חייבת לעצור את זה.. ואני אומרת "טוב, אני אשתוק, אני חייבת לרסן את עצמי".. אז אני באמת צריכה להתחיל לנעול ת'פה שלי.

אוף, למה אתה גר כ"כ רחוק ממני ואתה כ"כ קרוב אליי?..

אני אוהבת אותך, ומאוהבת.

כבד לי, ואני רוצה שקט.