וואיוואיוואיוואיוואיוואיוואיוואיוואיוואיוואיוואיוואייייייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!
אז ככה, בסמינר של ה"עמיתי סמים" היה לי כ"כ כייייףףףףף!!!:
נסענו 12 ילדים מהשיכבה שלנו, ועוד איזה 20 מאירוני א' [דאמט, הייתה שם ילדה- בעעעעעעעעע, אבל עם פיצול אישיות מרשים..]. באוטובוס, זה היה פעם ראשונה שכל הדרך הייתה שיחה [עם חברים] ואני הייתי ממש פעילה ששםםם!!!].
כשהגענו למלון, אז אכלנו משו קטן וניכנסנו לאולם. הייתה הרצאה של מישו שקוראים לו "תמיר", מרצה פשוט מעולה!, למדתי כ"כ הרבה דברים!!!. וישבנו שם על המדרגות, כי הגענו מאוחר. =S. אחרי ההרצאה יצאנו מהאולם ל10 דקות, אז יסוח הלכה להשתין [פרט שולי- עוד מעט לא] ואני הייתי עם מאי ומייט [כפפררהה עליככןןן!!!]. עכשיו, איזה יומיים ליפני היתקשרתי אל קריבין לישאול אותה אם הבצפר שלה גם יהיה שם, היא לא החזירה לי תשובה. אז כל שנייה היסתכלתי אם אני מכירה מישו מישם [יותר נכון, אם יש חתיכים]. ופתתאוווםםםם.. אני סובבתי את הראש קצת.. ואת מי אני רואה?!?!?!!?!?!? את אורוש שלייייייייי!!!!! [מבית שמש] וואי, אני כ"כ קפצתי עליוווו!!! וואי וואי איך היתרגשתיייי!! [יש לי אותה התרגשות עכשיו..] ואז יסוח באה לחבק אותו גם, ולא ראיתי אותה [אמרתי שהיא הייתה בשירותים..] אז עזבתי אותו לאיזה 2 שניות, ואז שוב חיבקתי אותו!!! חחח.. אז יסוח שלי, סורי..
אז אחרי זה, היינו צריכים להיכנס לאולם שוב, הייתה הרצאה של מישי, והיא הייתה ממש גרוע, לא חידשה לי כלום. [אה! ואני ישבתי ליד אורוש שליי!!]. אחרי זה היה לנו פעילות עם היועצת ואני דיברתי מלאא!! היה ממש כיף!. אחרי זה הייה לנו הפסקת אוכל עם אוכל מגעיל בטירוףףף!!, בקטנה, באתי מצויידת מהבית =]. ואז שוב פעם ניכנסנו לאולם והפעם אמרו שיהיה "הצגה", אז אני עם כל המצב רוח הקול בטירוף שהיה לי, אז היה לי איזה פי 5 יותר!. זו לא הייתה "הצגה", זה היה הפעלה עם שתי שחקנים. בהתחלה הם עשו כל מיני מישחקי תאטרון של "מי השורה הזאת" עם סיטואציות הקשורות בסמים/אלכוהול/התאבדות. וכל פעם הקהל העיר באמצע, אז גם אני. ואז "המישחק" האחרון היה שמישו מהקהל מספר סיפור אמיתי, ומישו אחר מיתנדב להיות חלק מהשחקנים לסיצואציה שאמרו. יסוח היא שיחקה מישי בתחנת מישטרה [נערה שתפסו אותה] והיא לא זוכרת למה, ומה היא עשתה. ישר אחרי אני אילתרתי איזה סיפור, והוא כזה:
"הייתי עם ידיד ממש טוב שלי בעזראלי, ובידיוק היינו בגג. הידיד הזה היה בתקופה שהוא שונא את החיים שלו, ורק חיפש להיתאבד. הוא רצה ליקפוץ מהגג וניסה לשכנע אותי לעזור לו ליקפוץ. אני שיכנעתי אותו שלא יקפוץ, כי אין לו בישביל מה [וכולם צחקו, בני זונות] ואחרי שיכנועים רבים, הוא לא קפץ".
הם היו בשוק מהסיפור הזה, ושאלו אותי אם אני רוצה לבוא להעלות את זה, ואני "אוקע, סבבה". בהתחלה, פחדתי קצת, אבל אחר-כך האמנתי לדמות ולא פחדתי בגרוש. לא גימגמתי או ניתקעתי, כי שמעתי כ"כ הרבה תלונות בחיים שלי, שאת כל התלונות עירבבתי והוצאתי שם, כמו: בעיות עם ההורים, בעיות של "איך אני נראת", בעיות בבצפר, בעיות עם חברים, בעיות של קינאה. דאמט, זה היה משחרר. השחקן היה זה שאומר לי לא ליקפוץ, השחקנית היא אמא שלי והיא ניכנסה בסוף. בסוף ההצגה, [בלי שחצנות, כן?] כולם אמרו לי שאני משחקת ממש טוב, והשחקנים גם, ואיזה מורה מעצבנת אמרה לי, גם היועצת אמרה לי "סוף סוף, הרמת שם את הרמה". =].
בכלליות ליום הזה: חיזקתי את הקשר לי עם מאייקיי שליי!! [לא ידעתי שהיא כ"כ מתוקהה!!], ראיתי את אורוש שליי!! עאעאעאעא, ראיתי סוף סוף את אנה [מעל"ה].
עכשיו, לחודשיים העמוסים ביותר שהיו לי:
17.1- מבחן בתנך, בוחן בזה"ב, מיבחן בספורט [קיבלתי 80, אחלה].
21.1- מיבחן בספרות
24.1- עבודת הגשה בתנ"ך.
25.1- מבחן בהיסטוריה.
28.1- מיבחן בשל"ח, הופעה בדרמה+יום אחרון של חוג דרמה.
30.1- מיבחן בגיאוגרפיה.
31.1- עבודת הגשה באזרחות.
4.2- מיבחן בלשון
7.2- מיבחן במדעים, יומהולדת.
14.2- מיבחן באזרחות.
18.2- מיבחן באנגלית.
21.2- מבחן במתטיקה.
וכל זה בטוח יהיה.בואו נוסיף לזה, עוד 4 חוגים, בחנים שבטח יהיו, שיעורים, מישפחה, חברים, מחשב, טלוויזיה אני כבר שבוע ברצף לא רואה, לנגן ולאכול.
דיי הרבה, לא?
תאמינו או לא, אבל ממש טוב לי ככה!. חשבתי על זה, נכון שזה עמוס, נכון שאני דורשת מעצמי הרבה. אבל זה דבר שמאתגר את עצמי, אני רואה איפה אני נופלת, אני יודעת מה אני יותר מעדיפה, אני יודעת לרסן את עצמי. ואני מספיקה, הכללללל!. עם תיכנון זמן.
רשמתי דיי חפירה, בקטנה..
3>>>>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
