די.
נימאס לי לנחש מה אנשים מצפים או רוצים או מקווים שיהיה!..
אני מדברת איתו שעות בטלפון "לא יודע".. "אולי".. "מה?."
כאילו בנאאדםםם, אם אתה מדוכא, פשוט תגיידדד.. אני לא אומרת לך את כל הטראומות שלי??, אני לא אומרת לך מה אני מרגישה??..
אתה לא רוצה לספר לי אז?. שומבעיה חמוד שלי.. אבל רק תגיד שיש לך, ואז אני אדע גם לסדר עם עצמי..
אני רוצה שקט, רק ליום אחד!.
אני רוצה פשוט לשכב ולקרוא, להירגע.. רק ליום אחד!
אני רוצה להיות לבד, רק ליום אחד!
אני רוצה להיות בחושך, בלי שאף אחד לא ייראה אותי, רק ליום אחד!
אני רוצה להיות אני, בלי מחשבות ודאגות על אחרים, רק ליום אחד!
אני רוצה לא לחשוב על המחר, רק ליום אחד!
אני רוצה לא לרצות, רק ליום אחד!.
אני רוצה לסדר את עצמי, לכל החיים.
אני באמת מרגישה שאני נותנת הרבה צ'אנסים לאנשים בחיי,
יש אנשים שכן יודעים וכן מוכיחים לי שהצ'אנס הזה היה שווה..
ויש אנשים שלא יודעים שאני נותנת להם עוד צ'אנס, ועוד צ'אנס, ועוד צ'אנס.. עד שזה מיתפוצץ.
ויש אנשים שיודעים, אבל לא מישתמשים בזה,
אז תגידו לי בחייאטראבקק, אתם לא רוצים את הצ'אנס?. זה בסדר גמור!, רק תיהיו בוגרים ותגידו "עדי, פשוט לא רוצה". וזהו.. באמת, מספיק..
יש לי חברים,
יש לי את האנשים שמחזיקים אותי טוב.
יש לי עם מי לדבר.
יש לי מי שמקשיב לי.
רק.. אני צריכה לנישתמש בזה.
אני צריכה ללמוד מזה לאהוב באמת.
מזה החיים?..
מזה חברות?
מזה סמכות על מישו?.
מזה מערת יחסים טובה?
צריכה שקט ליום אחד, לבד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
