אִינְטוּאִיצְיָה, תחושה פנימית ללא ביסוס עובדתי

עד לרגעים האלה של הכתיבה אני עדיין מהסס. ומי יודע, אולי בסוף אני אתחרט ולא אפרסם את הקטע הזה.

The Man Who Can't Be Movied

.

וואו.. מדהים כמה שקשה להתנתק מההיסטוריה הזאת. שנה וחצי, מהמשמעותיות בחיים, מתועדות כאןאף פעם לא חשבתי שאני יקשר בצורה כזאת לפורמט טכנולוגי.. אבל כנראה שזה מה שהקהילה כאן עושה.

מקשרת, מחברת, אנשים יוצרים קשרים.

לא להאמין עד כמה מתבגרים מפרידות. הרי מה פרידה עושה?

מנפצת לך את כל האשליות ומנחיתה אותך במציאות. (בדר"כ נופלים ישר על הפנים. או על איבר מין. בנות - לא רלוונטי!)

הבלוג הזה.. הבלוג המדהים הזה, בו -

התאהבתי, התאכזבתי, נפרדתי מ-2 סבתות, בכיתי, נקרעתי מצחוק, העלתי סירטונים, תמונות, סיפורים, דילמות, התייעצתי, ייעצתי, הבעתי, נפתחתי, חגגתי 2 ימי הולדת, הקשבתי למוזיקה, לאנשים, הכרתי, פגשתי, זכיתי באנשים מסוימים, ניסיתי, רציתי, ביקשתי, קיבלתי, לא קיבלתי, התייאשתי, המשכתי לנסות, כתבתי, התפרקתי, דיברתי, הבנתי, ניחשתי, לחשתי, הובכתי, הרווחתי, שרתי, רקדתי (ואתם אפילו לא יודעים), החכמתי, השתניתי, גדלתי, המצאתי..

חוויה.. חוויה לא יאמנת, ומי שלא עובר - מפספס.

אני לא מתחרט על כלום. גם על המילים האלה. לפעמים פשוט יודעים שמשהו צריך לקרות.

עשיתי טעות.. ושילמתי עליה ביוקר. אני בן אדם מאוד תמים.. מאוד מאוד חח

קשה קשה בביתספר.. קשה במשפחה עם האח הגדול הטמבל שלי.. קשה עם החברים אפילו גועל נפש בזמן האחרון..

אבל אני אמיץ אני.

חח ולגבייך.. בהתחלה זה היה מוזר והיה קצת קשה להירדם בלילה

אבל לאט לאט זה עובר.. ואת הופכת מיום ליום ליותר ויותר לסתם עוד ילדה רגילה שאני מכיר.

אני מאמין שתוך חודש הכל יעבור ותהפכי לעוד זיכרון / חוויה בחיי הצעירים. כשאני אצליח לאכסן את הברכה במגירה זה יסמן לי שהכל עבר .

חחח זה יהיה פרויקט להעביר אותך ממצב של ~קרוע על..~ למצב של סתם אחת. צריך להחליף הרבה דברים בחדר

חח "סתם אחת" מזכיר לי משהו..

אני לא מתחרט על כלום.. ואחרי הכל אולי זה הכל קרה לטובה.. אני לא בטוח.. אבל אני רוצה להאמין שהכל קורה לטובה..

כמו שאמרת פעם אנחנו שונים מדי. לא נורא, יש לך את הביייייבי שלך, ובכלל את חזקה מאוד. את תסתדרי!

פיוו. זהו זה

מוזיקה מוזיקה.. מה הייתי עושה בלעדיה.

אתם יודעים, זה ממש חלק גדול ממני - כמו שאמרתי כבר כ"כ הרבה פעמים..

זה התחביב הגדול ביותר שלי.. וזה כ"כ מחזיק אותי..

אם כבר אני סוגר אז נעגל כמה פינות שלא ידעתם - אני רוקד.. אני ורוקד מצוין. זה התחיל בתור סתם.. ואז התמכרתי.. חח

אני שר גם חחח אבל זה ממש סתם.. כאילו ממש. אני לא ידוע לשיר ואין לי קול פוטנציאלי.. אבל אני אוהב.

בכלל גם התחברתי לצד היצירתי שבי וזה עוזר המון בכל מיני תחומים.

החלטתי להודות בעובדה שאני שומע (בין היתר) שירי פקאצות

פאפצ'י - יהיה בסדר.. ותודה לך אגב.. מכל הדברים המזויפים שנתקלתי בהם את בטח היית הדבר הכי אמיתי. |חח אה? מפלצת!!|

חיילת - תמיד אפשר להראות רגליים בוידיאו חחחחח

מריאנה - לא להתבאס! תמיד אפשר להתחיל לקרוא רכיבים של מטהר אויר

טוב אז.. זהו?

מי יודע.. אולי אם יהיה לכם מספיק מזל ניפגש בבלוג הבא שאני אפתח.

רק ש.. לא תדעו שזה אני

הבלוג הזה אף פעם לא ימחק.. הוא יישאר לזכר. זה בטח יהיה מדהים עוד כמה שנים לקרוא את המילים האלו..

ניפגש, מתישהו, איפשהו, בטוח!

חחח וואי איזה הרגשה מוזרה. |מושפע|

לא פעם ולא פעמיים חשבתי איזה מקצוע נשגב זה להיות רופא. להציל חיים..

אני מצטיין בביולוגיה, ביוטכנולוגיה, וכל השיט הזה. אני אוהב את זה ואני אשתמש בזה כדי אולי להיות רופא.

בנוסף זה מקצוע מדהים מכיוון שזה מקצוע פשוט מציל חיים. איזה הרגשה מדהימה זאת, להציל חיים של בן אדם אחר. לתת לו את המתנה הגדולה מכולן..

אתמול, במרפאת קופת חולים, בחדר של האחיות, ביניהם אמי - מת אדם לכ-40 דקות.

40 דקות שהרופאים נותנים לו שוקים חשמליים, מנשימים, לוחצים, מזריקים, מתפללים. עושים הכל.

אותו בן אדם, איש צעיר, די מוכר באיזור שלי, מסיבה שלא ידועה עדיין איבד את היכולת להמשיך להתקיים ל40 דקות!

40 דקות שבהם אין דופק בליבו ואין נשימה באפו.. הרופאים עושים ככל שביכולתם, מזיעים ולא מוותרים.

אבל בסוף הם הצליחו. לאחר 45 דקות בדיוק הדופק חזר לליבו של האיש.

אמנם האיש בעל נזק מוחי כנראה מחוסר החמצן למוח במשך 40 דקות, ככל הנראה שלא יתעורר בקרוב מהקומה שבה הוא נמצא,

אבל..

הוא בחיים. וזה קורה כל הזמן. עד שזה לא כ"כ קרוב אלינו - אנחנו פשוט לא מבינים..

אחד כמוני, חח שמתלהב להחזיק את הדלת לאיזה זקנה בסופר, אתם יודעים איזה הרגשה זאת להציל חיים?

ווואו..

חח אין לי ספק שאת קוראת. וישר את אומרת לעצמך "וואי הוא מדבר עליי!!!" אפילו בלי לבדוק. כי את רגילה שהשמש זורחת לך מהתחת.

כל הקטע שלך גרם לי להבין 2 דברים:

1, זה שאני לא באמת מזיז לך. ואני מרגיש אידיוט שהשתרכתי אחריך כ"כ הרבה זמן כמו טיפש. חח טיפש.

2, מסתבר שכמה שאת שונאת נצלניות, את אחת כזאת באיזשהי מידה. מכיוון שהאף שלך כלכך גבוה בשמיים את לא תביני למה ואת לא תסכימי עם זה. אבל זה ככה.

באתי אלייך פעם ראשונה ואחרונה, דחית אותי כאילו שזה סתם משהו יומיומי ואין לך כוח להתעמק בזה.

אין לי ספק שבסוף את תחזרי אליי. עוד חודש, עוד שנה, עוד שנתיים..

אני כבר לא יהיה שם בשבילך כשתפקחי את העיניים ותראי שעל אנשים כמוני ועל מה שהיה בינינו לא מוותרים ככה סתם בגלל העצבים הלא נשלטים שלך.

את טיפשה.  וברוך השם, תודות ליחס שלך,אני כמעט בטוח, שמאוהב בך, אני כבר לא.

ובמעבר חד..

אשתו של אחי הגדול שוב בהיריון. וואו. כמה מפתיע. |לא.. |

הזין הרוטט שלו פשוט לא נח לרגע. איזה אידיוט.

טוב נו, ילדים זה אור ושמחה וכל זה.

זה גרם לי לחשוב..

זה הנכד השני שסבתא שלי ז"ל לא תכיר. זה כ"כ מוזר.. וזה הנכד הראשון שסבתא שלי השניה ז"ל גם לא תכיר.

געגועים.. איזה רגש אכזר.

היום הלכתי לקנות 2 פריטים שרציתי בפוקס וראיתי אישה מאוד מאוד מבוגרת מודדת סטרפלס.

בהיתי בה כ"כ בגועל |סליחה על הביטוי אבל זה מה שהרגתי| שבשלב מסוים היא נעצה בי מבט של "יש'ך בעיות?! שתחרר לפני שאני תוקעת לך שיניים תותבות בתחת"

אחח, זקנות מתכחשות. מצחיק. טוב נו לא. אולי קצת. אממ. (: חח

Can't read my,
Can't read my
No he can't read my poker face
(She's got to love nobody)
Can't read my
Can't read my
No he can't read my poker face
(She's got to love nobody)

P-p-p-poker face, p-p-poker face

מלא זמן לא עידכנתי. בכלל,בחודשיים האחרונים אני מעדכן כל שנה.

|זה רק אני או שהמשפט הזה לא הגיוני? |