עבר מאז עדכנתי כאן הפעם האחרונה.
בזמן הזה הספקתי להתבגר. להשתנות. לגדול. [לא פיזית, אני עדיין ממש רזה.]
כבר לא מאוהב בבחור ששבר את לבי, קצת יותר מפוקח ובעל ראיה בוגרת.
קצת יותר גיי, אני מודה. בזמן האחרון בריטני וריהאנה הרבה יותר מדברות אלי מאשר סילברסטיין ואמרי. למרות שיש שיאמרו שזה אימו וזה שווה ערך לגיי.
ניחא.
עכשיו אני מפקד, עם הצעה של שנה קבע על כף המאזניים. ואני עוד מתלבט [טיעונים בעד ונגד יתקבלו בברכה ]. האם להיות אחראי ל50 חיילים לערך ולהיות בכל כח להשפיע ולשנות בכמה קורסים מודיעיניים שווים את זה או לאו? הכי יפה שזה אומר שאם אני מסכים אני מחליף את האקס שלי בתפקיד.
כן, עכשיו הוא המפקד שלי. שזה קצת מוזר. הייתי רגיל לראות אותו באור כל כך שונה ממה שאני זוכה לו עכשיו. אבל הזמן עוזר, ולהכל מתרגלים בסוף.
ונמאס לי שאנשים נרתעים מזה שאני בצבא. כאילו, פאקינג פאק, אני מספיק שווה בשביל שתראו אותי רק בסופ"שים! שילכו להזדיין. הומואים מסריחים.
אגב, בזמן כתיבת שורות אלו הייתי קצת שיכור אז סלחו לי אם ישנן שגיאות.
זה מה שהביא אותי לחטט בבלוג הזה ולהעלות זבכרונות. אלכוהול מעודד נוסטלגיה.