| |
| ערש התרבות וערש ההרס. |
| 6/2007
 האם הברק מבריק?
אנו הישראלים ידועים בזיכרון הקצר שלנו. קצר - זו לשון המעטה...
בחירתו של ברק מלמדת עד כמה הזיכרון של בוחרי מפלגת העבודה הוא קצר ועד כמה גדולה כמיהתו של עם זה לגיבורים.
איני מכחיש כי לברק היו בצעירותו תכונות של לוחם מיומן ואיש קרבות מהמעלה הראשונה אבל אין זה הופך אותו למנהיג ומוביל של אומה.
היותו ראש אמ"ן ורמטכ"ל אינו מוכיח כי הוא מבריק אלא שהוא גבר על מתחריו ויודעים אנו שלא תמיד השיקולים הם ענייניים.
זוכרים מתי/מדוע/כיצד התמנה רפול לרמטכ"ל?
אין ברק סובל מעודף צניעות כיאה למנהיג מכובד ולטעמי הוא מתנהג כשרלטן ואופורטוניסט.
שפת הגוף הדוחה שלו מסגירה את מכלול תכונותיו ולטעמי יש פער עצום בין הברק המוחי שמייחסים לו לבין התנהגותו, התנהלותו החלטותיו ומעשיו...
אבל אנחנו אוהבים גיבורים ולא מצליחים להבחין בין מנהיג לבין גיבור מלחמה... או גיבור הסתדרות...
איזה הגיון מוביל אותנו להתרפק ולהתרפס על דמות כמו זו של אהוד ברק? הרצון העז להביס את ביבי? בשום אופן אין בחירה זו מבטאת את הצורך למנהיג-מוביל-חזק-ישר- צנוע-הנותן דוגמה אישית כי, לדאבוני, הוא לא יספק את הסחורה.
גם רפול היה איש קרבות מהשורה הראשונה אך מן הסתם, גם, איש ציבור מהשורה האחרונה. הוא היה צנוע, נתן דוגמה אישית אך לא ישב על הכיסא המתאים...
קשה להעלות על הדעת בחירה מחודשת של ביבי לאחר שהוא הוכיח מספר פעמים שאין הוא מבחין בין דימיון למציאות אך הכמיהה להביס את ברק בבחירות יכולה לשמש פלטפורמה נוחה לכך. ומה עם הצורך במנהיגות חזקה, טובה, בריאה?
שרון היה מנהיג חזק ואסרטיבי אך נכשל בכל שאר התכונות הדרושות האחרות. הוא היה הפתרון הנכון למצוקות השעה!
על כולם אפשר לומר שהם אהבו/אוהבים את המדינה אך לא ברור אם ברק ושרון - לא פחות מכך - אהבו כסף -אולי משום שזו הערובה העיקרית לניצחון בהתמודדויות פוליטיות.
לטובת עם ישראל - מי יתן שאתבדה וברק יבריק, ינהיג ויהיה מופת.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
דיאו