
בשבוע שעבר קיבלנו בשורה משמחת- הפסיכוטמרי נדחה, תחושת הקלה. מה עוד היה השבוע? פרט ללימודים, א' (כפרה עליו, לא בנימה פרחולית) וקניות מאוד מוצלחות בראשון עם המתולתלת, לא הרבה..
אין לי סבלנות ללמוד יותר, אני לא עובדת כבר כמעט חודש, מה שהוציא ממני את כל הכוחות כי בבסיסי אני אדם שצריך להיות עסוק כל הזמן.
אז אין אנרגיות ואין סבלנות ללכת לחתום אבטלה, כי זה די אומר להסתכן בויכוחים עם הפקידים שם, דבר שלא מרגש אותי יותר מדי.
א' הרבה בבית בזמן האחרון- דבר משמח ביותר ללא ספק, החייל שלי נהיה חפשן על (דבר נהדר כמובן).
גילי שוב התעופפה לעולמה שנמצא אי שם באיזשהו יקום מקביל ולי נמאס לחפש את הדלת לשם.
ממש עצוב, שמתי לב שאני מעדכנת על מצב היחסים שלי עם אנשים או עליהם בעיקר מאשר על עצמי, מה שמוביל אותי למסקנה שאני טיפוס כזה שנורא תלוי בתגובות של אחרים. מי שמכיר אותי כמובן יגיד שזאת לא הברקה ואני האחרונה, כרגיל, ששמה לב לעניין.
לפעמים יש לי חשק לפוצץ הרבה דברים ולחשוף הכל בבלוג, אבל אני עדיין נורא קנאית לפרטיות שלי או נורא פרנואידית אחד מהם.
לאט לאט, קליפה קליפה.
התבגרות משהו?