התנהגויות שתוקפות את בני משפחתי היקרים מאופינות על ידי שאיפה כלשהי להיות הכי צודק.
מן הסתם אימי היקרה לא תסתדר עם בנו של אבי מהנישואים הקודמים, כמובן שהיא תסתדר עם כל שאר ילדיו אבל ברגע שהוא יגיע לארץ אז אנחנו מצטרך לחיות בתחושה שמתנהל קרב בבית. הוא אשם באותה מידה אגב, בתלונות בלתי פוסקות ובביקורת שהוא יורה לכל עבר כשהיא לא רלוונטית במיוחד, משרתת את המטרה, או הגיונית להיגוי בכלל אחרי תשע שנים שמשפחתי היקרה בארץ לא זכתה לראות את זיו פניו של האדון היקר.
נכון הוא חצי אחי, אני בת 21 מחצית מחיי לא ראיתי אותו, מה שלא מנע ממנו להגיע לאבחנות "מדהימות" כשהגיע לארץ.
אני לא כועסת עליו, החיים שלו מתוסבכים מספיק ללא ההערות שלי.
כשכולם אומרים לך לברוח, אולי יש סיבה שתסתובב ותראה מי רודף אחרייך? אוקי זה לא היה הכיוון המדויק של המטאפורה המוזרה הזאת אבל כן... כולנו בבית רואים מהצד את היחסים שלך ושל בת זוגך ומנסים להתעלם מכל הסימנים, אבל יש גבול לכל דבר. זה נחמד שבגיל 40 פלוס אדם מרשה לעצמו להגיד שכולם יכולים לקפוץ לו.
מדהים כמה שאנחנו דומים, גם חצאי האחים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
