לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Things I'll never say


סופרת כוכבים דרך חורים בשמיכה


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

התקופה הזאת


הכל יוצא לי ממני ברוח פסימית שכזאת בתקופה האחרונה.

תקופת החגים ששוב מזכירה לי שפרט למשפחתי המצומצמת והמדהימה אין לי שום משפחה בארץ.

כותרות העיתונים בתקופה האחרונה וכל מיני התלחששויות מסביבי מטילות מרה שחורה.

קניתי פמוטים חדשים, חזרתי להדליק נרות. התגעגעתי לכל זה, יש לי איזה חלל ריק בפנים.

אני רוצה לנסוע מכאן,

אבל אין כסף. דווקא לי יש.

אז ככה זה כשפולטים כל מיני מחשבות אקראיות על המקלדת?

טוב לדעת.

נכתב על ידי Bad apple , 11/9/2007 09:26   בקטגוריות רצון לחדש, דת ואמונה, דת, צבא ומדינה, משפחה, סליחה, אבל יש לי רק שאלה, נדוש, פסיכולוגיה עצמית, אהבה ויחסים  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קצת בעייתית




בשבוע שעבר קיבלנו בשורה משמחת- הפסיכוטמרי נדחה, תחושת הקלה. מה עוד היה השבוע? פרט ללימודים, א' (כפרה עליו, לא בנימה פרחולית) וקניות מאוד מוצלחות בראשון עם המתולתלת, לא הרבה..

אין לי סבלנות ללמוד יותר, אני לא עובדת כבר כמעט חודש, מה שהוציא ממני את כל הכוחות כי בבסיסי אני אדם שצריך להיות עסוק כל הזמן.

אז אין אנרגיות ואין סבלנות ללכת לחתום אבטלה, כי זה די אומר להסתכן בויכוחים עם הפקידים שם, דבר שלא מרגש אותי יותר מדי.

א' הרבה בבית בזמן האחרון- דבר משמח ביותר ללא ספק, החייל שלי נהיה חפשן על (דבר נהדר כמובן).

גילי שוב התעופפה לעולמה שנמצא אי שם באיזשהו יקום מקביל ולי נמאס לחפש את הדלת לשם.

ממש עצוב, שמתי לב שאני מעדכנת על מצב היחסים שלי עם אנשים או עליהם בעיקר מאשר על עצמי, מה שמוביל אותי למסקנה שאני טיפוס כזה שנורא תלוי בתגובות של אחרים. מי שמכיר אותי כמובן יגיד שזאת לא הברקה ואני האחרונה, כרגיל, ששמה לב לעניין.

לפעמים יש לי חשק לפוצץ הרבה דברים ולחשוף הכל בבלוג, אבל אני עדיין נורא קנאית לפרטיות שלי או נורא פרנואידית אחד מהם.

לאט לאט, קליפה קליפה.

התבגרות משהו?

נכתב על ידי Bad apple , 7/6/2007 21:08   בקטגוריות פסיכומטרי, פסיכולוגיה עצמית, חברים, אני, מערכת היחסים שלי איתי, קצר ולעניין  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מרמור קליל


איך גבר יכול להבין ממה את נפגעת? זה עניין ממש מסובך.

איפה לעזאזל ההבנה שלכם? לא רמזתי, הבהרתי למה עיצבנת אותי.

חיכיתי לזה שיהיה לך זמן חופשי, אני ממש שמחה שניצלת את הזמן לדיון בפגמים שלי אל תתפלא אחר כך שאני לא מאמינה שאתה אומר לי שאני "מדהימה". קשה להיות מדהימה ובו זמנית להיות זאת שתמיד מנסים לשנות אותה. כן אני אספוג ביקורת בלי שום בעיה, אבל היחס הזה מעליב וגם חוסר שיתוף הפעולה.

אני לא מרוכזת ואין לי כוח ללמוד.

מרמור או מרמור.

למה התחלתי קורס פסיכומטרי?

 

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=385585&blogcode=6387592

נכתב על ידי Bad apple , 9/5/2007 09:33   בקטגוריות מיותר לגמרי, אני, פסיכולוגיה עצמית, אהבה ויחסים, מעצבנים, מעורר תמיהה., שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
כינוי:  Bad apple

בת: 38




הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , 20 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לBad apple אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Bad apple ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)