היא חיכתה כל-כך הרבה זמן לרגע הזה.
עד שבשנייה אחת, הכל התנפץ לרסיסים.
היא האמינה שזה יגמר, היא קיוותה כל-כך!
הייתה בה כל-כך הרבה תקווה ושמחת חיים.
למרות הכל תמיד הצליחה לשמור על החיוך ותמיד הייתה שמחה.
למרות כל הכאב שהיא ניסתה להסתיר, למרות שהיא ידעה שהיא אולי לא תצא מזה.
היו בה כל-כך הרבה דברים שנגזלו ממנה ברגע אחד.
לקחו ממנה שמחת חיים.
לקחו ממנה את כל מה שהיא אהבה.
לקחו ממנה דברים שהיא לא אהבה, ונאלצה ללמוד לאהוב אותם.
לקחו ממנה חיים.
גלית ממייב , ת.נ.צ.ב.ה.
וכל מה שנשאר זה רק להזכר בחיוך הגדול ומלא השמחה שלך.
לחרוט את שמך עמוק בלב, לעד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
