Hey guys!...טוב אז אחרי זמן שלא כתבתי פה כלום..כי..בהתחלה הייתי עסוקה בבגרויות (damn it!) ואח"כ התחיל החופש והשיט שלו...וגם לא היה לי כוח כי נמאס לי הכל!..נזכרתי שאי פעם היה לי בלוג ורציתי לברר אם הוא עדיין חיי וקיים...אז אכן הוא קיים ולכבוד זה החלטתי לעדכן...זה לא שממש יש לי עכשיו כוח אבל...מימילא אין לי עכשיו עיסוק יותר טוב...
אז..אממ..החופש התחיל דפוק חחח ( \= ) כך גם נגמרה השנה...אממ...מהפרטים ה"מעניינים" הכרתי מישהו ממש לא מהעולם שלי אבל היה דיי מעניין להכיר אותו (אל תצפו לשמות..) אבל כמו שאני מכירה ת'עצמי לא יצא מזה כלום...(חה..חה..חה) ואח"כ ישבתי בבית וחשבתי לעצמי "..הלוואי ויתחילו הלימודים ואני אלמד כל יום עד 18, יגיע הבייתה בסביבות 19 אוכל משהו ואשקע בשינה עמוקה..למרות שמצד שני ממש רציתי לצאת כמו כולם לטייל עם חברים ו..לנסוע לטיולים ובלה בלה בלה...
אבל !who cares?! - nobody , אז כן..ככה חשבתי (ולא שזה השתנה בהרבה..) עד שידידה שלי החליטה שאני מספיק זמן יושבת בבית וצריך להוציא אותי אל הציבור הרחב...אז..היא הזמינה אותי לצאת איתה פעם- פעמיים עד שהגיעה היומולדת שלה והיא עשתה מסיבה והזמינה את כל החברים והחברות שלה וגם אותי ושם הכרתי קצת יותר טוב את החברים שלה וכך בעצם אני יוצאת איתה ואיתם לטייל...אנשים דיי נחמדים..אבל גררר..הלוואי וזה היה פותר את כל הבעיות שלי...
בחבורה הזאת הכרתי מישהו (שדיי יותר מבוגר ממני- פיסית...אל תתפלאו שכלית ממש לא..) והוא ממש מצא חן בעיני עד לפני שהתחלתי לצאת איתו ולהכיר אותו יותר לעומק, התברר שהוא לא ממש "חכם" (משתדלת לא לפגוע..), לא מבין הרבה דברים ובקיצור איתי- ממש לא באותו ראש... אז היינו "חברים" תקופה קצרה וזה נגמר כי התחלתי להרגיש שהיחסים בעצם ביני לבין עצמי כי הוא היה דיי סגור בעצמו...למרות שבסוף אחרי שיחה ארוכה הצלחתי לגרום לו לדבר ולהגיד הכל , בכוונה בהדגשה, ואני בטוחה שהוא אמר הכל חוץ מזה זה שהוא פתח תפה היה ממש הישג כי לדעתי, קל יותר להעביר טיפול פסיכולוגי לילד בכיתה א' אבל לא הייתי אני אם הוא לא היה מדבר (וזה ממש לא שוויץ..) אז דיברנו והחלטנו להיפרד שזה בערך מה שרציתי לעשות כי כבר לא היו לי כוחות להישתגע עם מערכת היחסים שהייתה...ואחרי יומיים הוא הודיע לי שהוא רוצה להיות חבר שלי והוא רוצה לחזור..ואז חשבתי לעצמי.."?!oh man" מה ניסגר?!..כאילו...ידעתי שזה לא יגמר ב"כזאת קלות" (אחרי שהייתי אמורה להילחם בעצמי ובו) אבל מה הוא מצפה שאני יענה לו אחרי שזה סוף סוף נגמר בכאלו קשיים...
בקיצור אח"כ נשארו שבועיים- שלוש אחרונים של החופש ושוב התחלתי להיזכר במי שלא צריך (!damn it)...ושוב התחילו אצלי מצבי רוח דפוקים ודיכאונות והתפללתי לה' שאני יוכל לראות אותו לפחות לדקה, וכן גם פה הייתי במלחמה נגד עצמי כי אני יודעת שלא צריכה את זה! שאלוהים יעזור לי! לא צריכה את זה! ועדיין אני שוב ושוב מגיעה למסקנה שאני לא יכולה בלי זה, לא יכולה בלעדיו, בלי לראות אותו בכלל, אני שרדתי דיי טוב דיי הרבה זמן- היה סביר אבל...העובדה שאני רואה אותו לפחות לשתי שניות זה כבר יותר טוב זה כבר משהו אחר...אני כבר יכולה לחיות חדש, זה כמו אוויר..וזה לא קשור למראה החיצוני שלו!...
קיצור...לא משנה..לא בא לי לדבר על זה...לא מוביל לשום דבר טוב חוץ מזה שאני לא חושבת שמישהו יוכל להבין את זה רק ממה שכתבתי פה...
אז קיצור באתי ב-2 לספטמבר לבצפר ומה אתם חושבים?! , יצאתי איתו באותה כיתה (אני מאושרת \= ...) ...אני אפילו לא ידעתי בהתחלה אם לבכות או לשמוח עד ש..הוא הגיע בבוקר...נכנס לכיתה, עבר לידי כאילו אני בכלל לא קיימת!...אלוהים למה?!..אני עזרתי לו שנה וחצי! אפילו יותר! ומה אפילו שלום אי אפשר להגיד לי?! מה היה קורה אם הוא פשוט היה אומר לי היי מה נשמע? או משהו כזה?! אני בטוחה אבל בטוחה ששום דבר רע, אלוהים! אני כבר לא מחכה שהוא יחבב אותי שלא נדבר על יאהב, אני בעצם אף פעם לא חשבתי שזה יקרה!...הדבר היחידי שרציתי זה הוא יפגין קצת כבוד! שיתייחס אלי בכבוד שלפחות ירגיש שהוא מודה לי על על מה שעשיתי בשבילו (זה נשמע כאילו הקרבתי משהו...לא ממש אבל עזרתי המון...ועברתי בשבילו כיתה...אני כל כך מצטערת על זה...על זה שזה היה בשבילו, הכיתה דווקא לא רעה פגשתי שם בנות ממש חמודות...)...ומה אני מקבלת?! התעלמות מלאה, זילזול ומה רק לא...
בקיצור עזבו, יצא לי כל החשק לעשות משהו, בשביל עצמי או בכלל, שום דבר לא מסתדר, אני מרגישה האל יודע עד כמה נורא, הכל נופל מהידיים ונגמר לי הכוח להתמודד עם כל מה שעובר עליי בעיקר שתוך כדי אני צריכה לחייך לאנשים...
...בא לי להקיא...ואין פשוט אין מישהו שבאמת יבין שבאמת יתמוך חוץ מזה שכבר מזמן הבנתי שמבחינת חברים אני לבד בעולם הזה וככה זה יהיה תמיד...
...אני מקווה שאני יעדכן עוד..עדיף להוציא את הכל ככה מאשר לבכות או לחפור לאנשים שלא באמת רוצים בכך...
ראש השנה שמח לכולם...
\=
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
JoJo