פרק 2
גלעד מיכאלסון: "פגעתי בו!!! אני פגעתי בו!!"
גלעד יצא מהר מחוץ לאוטו ומצא על הרצפה את נועם סונדק שוכב על הכביש. [...] עשר דקות מאוחר יותר נועם כבר שכב בבית החולים, מונשם ומובהל לחדר הניתוח.
30.6.2007, גן ממלכתי "הצדף", הרצליה.
סיון נורדאו: "ילדים יקרים, אפרוחים שלי, היום אתם מסיימים את גן חובה, ובעוד חודשיים תיכנסו כולכם לכיתה א'. הורים יקרים, דעו לכם שבידיים של כל אחד מכם יש יהלום לא מלוטש. לטשו אותו נכונה- ותפיקו ממנו תכשיט יקר לשנים.
בטרם התוכנית האומנותית שהכינו ילדיכם תתחיל, אני אקרא לכל ילד שילווה בהוריו לקבל מתנה מצוות הגן-קלמר מלא בציוד"
סיון החלה לקרוא את השמות עפ"י סדר ה- א'-ב' של שמות המשפחה.
"אבהרם שירה תבוא עם הוריה שגיא ודנה"
"אחרק ערן יבוא עם הוריו מוטי ושירי"
סיון עצרה ובלעה רוק.
"אלוני נדב יבוא עם אמו סיגי"
אותו התאריך בגן החרדי "בית אברהם" בניו- יורק:
דיאנה הלוי (במבטא אמריקאי כבד): "הורים יקרים, ברוך השם, סימנו בשעה טובה ומוצלחת את שנת הלימודים התשס"ז. בשנה הבאה בניכם יעלו לכיתה א' בבית הספר התורני כאן בניו-יורק "שערי תפילה". אני רוצה להעניק מתנה לכל הילדים הצדיקים שבגננו- סידור תפילה עם הקדשה אישית.
כל ילד יבוא מלווה באביו ואמו.
"אורבך אביהו יבוא עם אמו אסתר"
"אריאלי משה מאיר יבוא עם אמו סיגלית"
"ברוור יצחק לוי יבוא עם אביו ר' אמיר"
"ברגמן רועי יבוא עם אמו נטליה"
נדב אלוני: " אמא, אפשר לשאול שאלה?"
סיגי אלוני: "בטח חמוד".
נדב אלוני: "למה כל הילדים באו לקחת את התעודה עם אבא ואמא שלהם ואני תמיד איתך? איפה אבא?"
סיגי אלוני החוירה ואמרה:"אבא שלך..נפטר..הוא מת במלחמה לפני שנולדת, גם לו קראו נדב אלוני, ולכן קראתי לך נדב".
נדב אלוני: "אבל למה הוא מת? מתי?"
סיגי אלוני:"נדבו'ש, אל תדבר איתי על זה! כשתגדל אני אסביר לך".
נדב אלוני: "אבל אמא, אני רוצה א=ב=א, מגיע לי שיהיה לי אבא, כמו לכולם! איזה ילד גדל בלי אבא?"
נדב אלוני התחיל לבכות, גם סיגי.
נדב אלוני: "אמא, מה יש לאכול היום?"
סיגי אלוני:"אממ.. פירה".
נדב אלוני:" אוף! אני לא רוצה פירה. כבר שבוע זה מה שאני אוכל, אני רוצה שניצל ואורז ופיתות כמו כולם!! אני רוצה אבא!! אני רוצה להיות כמו כולם!! למה כל הזמן פירה?? איזה אמא רעה את!!"
סיגי אלוני ממש בכתה. המשפט האחרון של נדב פגע בה מאוד. היא התחילה להרהר האם היא באמת אמא טובה, ואיזו אמא טובה לא מביאה לילד שלה מה שהוא רוצה? סיגי פתחה את הארנק שלה- היה שם שטר של 20 ש"ח. זה היה הכסף היחיד שהיה בהישג יד. בחשבון הבנק שלה היה מינוס גדול. היא חשבה וחשבה, היא ידעה שיש לה מראה טוב, אבל מאז מה שקרה לה כשמתו נדב ונעמה היא לא מצאה שום עבודה וגם לא למדה כלום. בנוסף, מפעם לפעם היא לקחה סמים. בסופו של דבר, סיגי מצאה פתרון. היא כתבה עם טוש על דף נייר את המודעה הבאה:
מובן שהיא בחרה בשם בדוי, יסמין, לצורך העבודה. ב- 20 השקלים האחרונים שלה היא קנתה סיגריות "נובלס", וצילמה את המודעה 20 פעמים. היא הלכה והדביקה על עצים באיזור התחנה המרכזית בתל אביב, והתפללה, פשוט התפללה שהלקוחות יגיעו מהר.
אותו היום, השעה 22:40, פיק- אפ בר בתל אביב. נועם סונדק: " תגידי, אני צריך לשאול את השאלות על הפרח ואם כאב לך כשנפלת מגן עדן, או שאת כבר מעל זה?"
שרית מיכאלסון: "עזוב עזוב, תחסוך לעצמך את הפאדיחה ועזוב אותי".
נועם סונדק:"אה, הבנתי. את מאלה שמשחקות אותה קשה להשגה. בובה, אני אגוזים יותר קשים ממך כבר פיצחתי."
שרית מיכאלסון: "אז לך לפיצוחייה, ואל תקרא לי בובה בחיים שלך זה ברור?"
נועם סונדק: "אז איך אני אקרא לך? אפילו את השם שלך אני לא יודע".
שרית מיכאלסון: "שרית".
נועם סונדק:"איזה שם יפה..אני נועם. תגידי, לא בא לך להכיר אותי? מה אכפת לך??"
שרית מיכאלסון: " אתה יודע מה? הדייט שלי הבריז לי, יאללה נו, ננסה בשביל הקטע. מחר ב- 21:00 ניפגש פה?"
נועם סונדק: "ברור".
שרית מיכאלסון: "אז יאללה".
נועם סונדק: " רק רגע, מה עם מיקדמה?"
שרית מיכאלסון: "מיקדמה? מה הקשר?"
נועם סונדק: "שאני אדע שלא תבריזי לי כמו שהבריזו לך היום..נגיד נשיקה קטנה?"
*שרית נתנה לו נשיקה על הלחי והלכה.
נועם סונדק:" אמרתי לך שזה יצליח".
X: "כל הכבוד לך! אמירם, ידעתי שלא תאכזב אותי"!
| 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
צוות טלונבלה בבלוג
דנה גרשון:"דייייי נמאס לי מהפשע..." היא התקשרה.."רציתי להזמין טיסה לניו יורק מחר..."
צחי ברוש (בוכה):"לפני 17 שנה בערך, סיימנו את כיתה ט'. אני פגשתי את נדב ורועי, ורציתי לקחת אותם למועדון נידח ולהרוג אותם. אני לא רציתי להרוג אותם, כפו עליי, איימו עליי ברצח. אני הוכרחתי על ידי דנה ונאור הלוי- שהוא שלמה נוני מהחתונה!!! הוא הרג אותם. הוא נתן לי להתקין להם מצמות בחדרים, וסידר שהאופנוע יגיע לנדב כדי חטוף אותו. עכשיו, אחרי 15 שנה אני חשבתי שהכל עבר, עד שראיתי בחתונה את שלמה וזיהיתי שזה נאור. אני האחראי על מותם...
X:"העיקר שהם כולם חושבים שזה נאור.... טוב אז יש לי חשבון קטן לסגור עם איזה בת זונה סמויה מניאקית... כן... בידיוק... אמירם אתה מסדר לי אותה ז"ל למחר כן?...או קיי..."
נועם סונדק שוכב על הכביש. נועם היה מלא בדם, והיה ללא הכרה או נשימה. דופק היה לו. גלעד, שהיה מתנדב במד"א, מיד ידע מה לעשות, ובעוד שההמון התקשר בדחיפות לאמבולנס, גלעד כבר הפשיט את נועם וחבש אותו. עשר דקות מאוחר יותר נועם כבר שכב בבית החולים, מונשם ומובהל לחדר הניתוח.