אומרים שחשוב להיות שמח ולשמור על הומור באופן כללי בחיים. אבל על אחת כמה וכמה כשאתה נמצא על ערש דווי. אז עשיתי כל מה שצריך כדי לשמור שאני אהיה מבודח במידה הרבה ביותר על פני פרק הזמן הארוך ביותר. כדי להשלים את המשימה הלא פשוטה בכלל הזו הורדתי את כל המערכונים של "הגשש החיוור" באימיול וחיברתי אותם לווריד שמוליך ישר ללב שלי.
תמיד אהבתי את השלישייה הזו ואני חייב להתוודות, בראש מורכן מבושה משום שהייתי ספקן מאוד בתחילה, שצחוק טוב מועיל לפחות כמו שלושה או ארבעה אקמולים. כולל תופעת עירפול ההכרה רק ללא תופעת הלוואי של הרס הכבד. אך למרבה הצער, בדיוק כמו אקמולים, השימוש בתכשיר משכך כאבים אך לא מרפה אותם.
בסולם מחסלי המיגרנה זוכים שייקה, פולי וגברי בציון המכובד של 7. פשוט בגלל שאחרי שתיים שלוש מערכונים ההגייה הירושלמית שהם כה מקפידים עליה יוצרת מקצב זהה לבחילות שעולות לי בבטן. וכך, במקום לסתור את המחלה הם מאחדים כוחות איתה. והתוצאה, כפי שאתם וודאי מסיקים לבד לא מלבבת במיוחד.
נו שויון, מחר נקנה עוד אקמול...