בחור צעיר נהיה חולה

החלטתי שמעכשיו אני לא לוקח יותר תרופות בכלל בכלל

יש לי את הטיפול הסיני הזה שאני בתוכו ואם אני לא הולך למות אז לעזאזל עם התרופות הקונוונציאליות אני הולך טבעי.

יענו נטורל

וזהו

האמת שאני די אופטימי ושמח היום ועכשיו, בניגוד גמור למה שהייתי עד אתמול בלילה.

לעזאזל, החזקתי את הטלפון של הבית, בפאקינג אחת בלילה ביום שישי, לבד במיטה, ואני מתקשר לער"ן (עזרה רשונה נפשית). אתם קולטים, כל העולם חוגג בחוץ, ואני, בבאסה מטורפת שבא לי לא יודע מה לעשות. ובראש שלי אמרתי לעצמי שהכל יהיה בסדר. וכאילו ידעתי שהכל יהיה בסדר. אבל הרגשתי שאני עומד להתפוצץ. מה זה להתפוצץ - לעוף לכל הרוחות.

וכמובן שלא ענו. הם רק אמרו בנימוס שהם "עסוקים בפניות קודמות" ואפילו שהתקשרתי אולי חמישים פעם לא הייתה תשובה. הם כנראה מחכים שכל המתקשרים ידפקו לעצמם כדור בראש או משהו. לא, לא עמדתי לעשות את זה. אבל הרגשתי ממש ממש רע. גם פיסית וגם נפשית. ולא היה לי למי להתקשר. והבית היה ריק. והייתי רק עם עצמי.

אבל אז כתבתי בבלוג את הפוסט הקודם ואני חייב להודות שיחסית נרגעתי.