"I wish that I was as invisible as you make me feel"

לפעמים אני רוצה לשכב במיטה ולהבלע בין הסדינים.

תחושה מוזרה כזאת..

לא כ"כ יודעת להסביר..

כמו צביטה כזאת שלא עוברת..אין לי אפילו מושג ממה..

או שאולי יש לי..

לא יודעת..

אני כ"כ מבולבלת..

אני לא מהאנשים שטובים בכתיבה, מאלה שיודעים להעביר את הרגשות דרך המילים.

אפעם לא היתיי טובה בזה ואני גם לא מתיימרת להיות..

אז נכון שיש רגעים שזה דיי זורם ואיכשהו משהו יוצא ומשחרר מהכל..

אבל משום מה דווקא עכשיו, כשאני צריכה את זה יותר מתמיד, אני לא מוצאת את המילים הנכונות להסביר את מה שעובר עלי...

אין לי מילים כתובות ובטח שלא כאלה שנאמרות בקול..

דיי מתסכל הייתי אומרת..

עם כמה שזה מוזר, אני מתגעגעת לעצמי..

אני מרגישה מוזר..

שיעבור כבר =/