מתי זה כבר יגמר?

ואוי הרבה זמן בלי פרק

טוב אני יודעת אבל לא נוראה

הפעם הפרק לא כל כך ארוך אבל מספק הרבה תשובות לדמויות עצמן..

תהנו

מארועי הפרק הקודם:

הפרק:

התעוררתי לצלצול הפלאפון שלי..

ועניתי:

"הלו?"

"הייי נעם מה קרה?"

"סתם הערת אותי.."

" אההה אני פשוט בא  עוד 5 דקות.."

"אהה טוב.."

"תחזור לישון..ביי"

חזרתי לישון.

-מנקודת המבט של מתן-

איי כמה זמן לא ראיתי את רוני אני חייב לראות אותה דחוף!!

הלכתי בדרכי לפנימייה

הגעתי לפנימייה ונכנסתי לחדר,ראיתי את נעם שוכב על מזרון ורוני על המיטה שלי..

נשכבתי על המיטה,ליידה והמשכתי לישון כי הייתי ממש עייף..

-מנקודת המבט של רוני-

*יותר מאוחר באותו הבוקר..*

התעוררתי וראיתי את מתן שוכב לידי, נתתי לו נשיקה על הלחי וקמתי מהמיטה,פתאום ראיתי את מתן שוכב על הממזרון והסתכלתי על המיטה וראיתי גם את מתן

'אני בטח הוזה כי אני עייפה טוב אני אלך להתקלח ואז בטח יהיה יותר טוב'

חשבתי לעצמי ונכנסתי להתקלח.

 יצאתי מהמקלחת והתלבשתי באתי לצאת והמקלחת ואמרתי

"וואי מתני אתה לא מבין מה קרה לי ב..."

פתאום הנשימה שלי נעתקה,איך זה יכול להיות ,שני מתנים?!?

"מ..מ..מת..ן אהמ מי זה?" ראיתי שני מתנים עומדים מולי

"מאמי עוד לא הכרת את אח שלי?" מתן אמר בהפתעה..

"אהמ לא.." עניתי

"אבל אני ישנתי עם טום איפשהו ונעם נשאר פה.."

פתאום קלטתי שמי שהייתי איתו זה היה  אח של מתן ולא מתן..

"אהה היא.. חזרה מאוד מאוחר אז כנראה כבר ישנתי והיא חשבה שאני זה אתה.."

"אההממ כ..כן נכון.." עניתי בהיסוס..

"טוב חמודים יש לי שיעור עכשיו.." מתן אמר

"יש לי יותר מאוחר שיעור אז אתה כבר תראה אותי טוב מאמי ?"

התנשקנו ומתן הלך..

"מה קורה פה?"שאלתי את נעם..

"אהמ תראיזה לא מה שאת חושבת שזה אהה רוני.."

"ועוד התלבשתי בשמלה החדשה.." אמרתי לעצמי

"תראי אני יודע שזה לא בסדר אבל לא עשינו כלום

"נכון רק שתינו שמפניה והלכנו לישון.. נכון?"

"כ..כן.." הוא ענה

"טוב אני צריכה לכת לשיעור אז אני מתלבשת ויוצאת.."

"טוב.. אני אשאר כאן.."

בהמשך היום פתאום היו לי כל מיני פלאשבקים,עם מתן ששכבנו או משהו כזה..

ועוד הפעם ועוד הפעם ואז חשבתי 'אולי זה באמת נכון? שכבתי עם נעם?!!!?'

אבל העדפתי לא להאמין לעצמי חשבתי שאני סתם הוזה..

סיימתי ללמוד והייתי קצת עם עדי  ישבנו על קפה ונהננו אפילו פגשנו את טום ואת  מתן

זה היה יום מוזר כי כל הזמן חזרו הפלאשבקים..

פעם אחת כשנפלתי ושהחלפתי לפיג'מה וכל פעם על פרט קטן

לא סיפרתי לאף אחד

עד שהיה את הפלאשבק האחרון ואז הבנתי שהוא רימה אותי

רצתי ישר לפנימייה...

-מנקודת המבט של נעם-

Wוואי יצאתי מזה פשוט במזל' חשבתי לעצמי

'לא יאמן איך היא לא זכרה'

פתאום נפתחה הדלת ו..

"אני יודעת ששכבת איתי אתמול."

פתאום ראיתי את רוני אומרת את המשפט וישר רצה

רצתי אחריה "רוני" "רוני אני יכטול להסביר " צעקתי ואז היא הסתובבה וצעקה אליי

"מה אתה יכול להסביר בדיוק?!? הא?! ולמי אתה יכול להסביר? כי לי אתה לא."

היא פשוט בכתה שם

"תעזוב אותי ואל תיגע בי יותר בחיים שלך..."

הלכתי לקיוסק של הפנימייה ..

-מנקודת המבט של רוני-

אני פשוט לא האמנתי כמה גועל יש באנשים

גם עידן ועכשיו גם נעם? אני לא  מסוגלת כבר לחיות עם ההרגשה הזאת

ובכלל מתן,אני לא רוצה שידע יותר זה רק יהרוס לנו.

הלכתי למנהלת של הפנימייה..

"היי תראי אני יודעת שעדיין חוקרים והכל אבל אני יכולה לפחות כבר לחזור לחדר שלי?"

"אני אבדוק את זה ואני אדבר איתך בבוקר מתוקה" המנהלת אמרה לי

"טוב תודה.."

"אין בעד מה,אני אהיה תמיד פה כשתצטרכי אותי.."

"תודה" יצאתי מחדר המנהלת והלכתי לחדר,התקלחתי מכל היום הנורא הזה הייתי חייבת להתנקות..

התלבשתי ונכנסתי למיטה למרות שהיה רק 7 בערב הייתי מאוד עיפה..

הלכתי לישון..

"אני מצטער ואני יודע שפגעתי בך אבל לא התכוונתי" פתאום שמעתי קול מעלי אומר את זה

פתחתי עיניים וראיתי את מתן,אה לא זה היה נעם..

"תעזוב אותי אל תיגע בי יותר בחיים שלך ותן לי לישון.."

"טוב אבל אני בכל זאת מצטער.."

"זה לא יעזור לך.."

"לילה טוב.."

"לילה"

ישנתי והיו לי סיוטים כל הלילה ,קמתי בבוקר ליד מתן,נישקתי אותו והוא בחזרה..

ראיתי שנעם עדיין ישן, התקלחתי התלבשתי והלכתי למנהלת

"היי אמרת לי לבוא היום אז באתי.."

"תראי בדקתי זאת ותוכלי לחזור לחדרך אבל רק עוד 3 ימים.."

"תודה בכל זאתת.."

"בינתיים החלפנו לך מנעולים אז הנה המפתח החדש שלך "

"תודה.."

"את תוכלי לשים את הדברים שלך בחדר ואת כל שאר הדברים שהוצאנו ממנו,סוףסוף תוכלי לחזור לחדרך .."

"תודה רבה טוב אני חייב ללכת יש לי עוד 10 דקות שיעור"

"יודעת מה?אני אתן לך את היום הזה כיום חופש כדי להעביר את כל הדברים אליך לחדר.."

"אני כל כך מודה לך ואל תדאגי אני אשלים את החומר.."

"אני בטוחה.." היא אמרה

הלכתי לחדר שלי סופסוף

קודם כל התחלתי לנקות אותו לפני שהעברתי את כל הדברים

ופתאום ראיתי...