 כינוי:
בת: 34 MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 8/2009
 יהיה מעניין...
לפני שאני מתחילה בכלל, נכון שהעיצוב החדש יפה? השקעתי, אתם יכולים לפרגן, לא יקרה לכם כלום, כפויי טובה! 
הו, תודה. עשיתי לבד. 
עכשיו אפשר להתחיל:
שלום שלום לכל הקוראים החטובים שלי!
אני חייבת להחמיא ולהעריך אתכם על ההתמדה בקריאה בבלוגה של שקרנית מנוולת שכמותי, שאומרת שאעדכן ביום למחרת, ומעדכנת כעבור שבועיים. הייתי מורידה בפניכם את הכובע לו היה לי אחד כזה, אבל כובעים לא מחמיאים לפניי העגלגלות (ובגלל זה אני נראית כמו תחת במקדונלדס).
תקופה עמוסה עוברת על הרומניה השובבה שלכם, ולכן אחלק את הפוסט לכותרות, ממש כמו שכולנו אוהבים.
דרושים: כישורים, כלשהם.
בשישי שעבר מלאו 3 חודשים מאז תרומת הדם האחרונה שלי, ובהתאם לכך ארזתי את סוזי שלי ויד ביד הלכנו לתרום דם (טוב לא בדיוק. אני הלכתי והיא נגררה אחרי). בכל אופן, קצת אחרי שכבר הוכנסה המחט והתחיל לצאת הדם קיבלתי טרופית. בעוד שאני נלהבת מהטרופית שלי, שהייתה בכלל ברד, ומשוויצה בפני סוזי על האושר בקבלת טרופית שהיא גם ברד, נפלה הטרופית מידי, וכשניסיתי לתפוס אותה (אינסטינקטים של חיית פרא יש לי) כופפתי מעט את המרפק וכתוצאה מכך חוררתי לעצמי את הוריד, שוב. לא יכולתי להמנע ממחשבת ה-"פאק, אני פשוט נזק", במיוחד לאור תסכולו של מתרים הדם כאשר הוא ראה שלא זורם יותר דם אל תוך השקית. הודות לכך הופסקה תרומת הדם שלי לאחר שתרמתי כ-150 מ"ל דם, שאין בו שום שימוש. ממש שפכו את דמי! לא נורא, סוג הדם שלי הוא B+, כך שמועיל יותר מדי הוא לא. אז.. מי בא לתרום דם בעוד 3 חודשים?
אומייגד: volume 2
לפני כמה שבועות התקבלה הידיעה שהסולן ה-100מם של הסטרוקס, אהבת חיי כרגע, מוציא אלבום סולו בשם phrazes for the young בסתיו הקרוב. באותו שניה זעקה נפלטה מפי *פרצוף מוכה הלם, הלם!!*. "מה, אין יותר דה סטרוקס?!" *התייפחות, התייפחות*, כבר הספדתי את הלהקה האהובה שלי, מוכנה לכך שעכשיו חיי יהיו ריקי תוכן ומלאי געגועים, אבל אז המשכתי לקרוא ונרגעתי, כי לא רק שיש, הם גם עובדים על אלבום רביעי במספר בשצף קצף. זה אומר שיהיה לי השנה (או בשנה הבאה) כפליים מג'וליאן, ווהו!
ניתן לחזות בפלא, כלומר, בהצצה לאלבום, כאן. פייר, זה נראה סטרוקרי למדי ונשמע.... שונה. בכל אופן, אני מחכה בקוצר רוח לסתיו. (יאללה, נמאסת קיץ, קדימה סתיו!!!)
פעמיים כי טוב!
ולסיום, הנושא החם- 10 דברים שאנחנו אוהבים בעצמנו:
1. העיניים. הם קטנות וטיפה מלוכסנות (בקטנה), בצבע חום בהיר שלפעמים ניתן למצוא בו קצת ירוק (בעיקר בבקרים). לפעמים הן מלאות בחום, לפעמים בקור, אבל תמיד יש להן הבעה רבה.
2. הריסים, ארוכות ועבות גם בלי שום מסקרה!
3. כפות הרגליים שלי. למרות שהן קצת גוציות, ושטוחות (יש פלטפוס חח) אני ממש מחבבת אותן. בהחלט צמד עלמות חמד.
4. השדיים שלי. למרות שברצון הייתי מגדילה אותם, אני פשות אוהבת אותם. כן, כן, הגודל לא קובע ולי יש ציצי איכותי. בהחלט צמד עלמות חמד  .
5. השפתיים. רכות, מלאות, אדומות.
6. ההגיון. הדבר שהפך אותי למי שאני היום.
7. החוכמה. עם כל הצחוקים, יש קצת חומר בקופסה.
8. הנחישות. זו שהשיגה לי הרבה עד עכשיו.
9. הסובלנות. בזכותה אני מתמודדת עם הכל.
10. הטעם במוזיקה. חייבים להודות שהוא נפלא 
סופ"ש נפלא לכולם,
בידידות,
קארין.
פייר, לא יצא כל כך עמוס.
מקווה לעדכן בקרוב 
*נ"ב: גם שיניתי את הכינוי, מה דעתכם? בוגר יותר, לא?
עריכה מאוחרת:
קיבלתי במייל שלי הודעה מג'וליאן קזבלנקס (אנחנו בקשר טוב, מיינד יו), אשר קישרה אותי לראיון הראשון שלו מזה 3 שנים. לאחר ריקוד ניצחון קטן וכמה שאגות של אושר, הרי לפניכם עוד דבר קטן שאני אוהבת לכנות "פלא".
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
