born with a heart of steel

מתוך מבול המחשבות שסוערות לי בראש, הגעתי, לאחר אינספור תהיות לכאן ולכאן, למסקנה שאתה מחשבה מיותרת.

וזה כואב לי נורא.

אבל...

השבוע אנחנו מתחילים ללמוד מכ"ר (מכונאות רכב, אוי הברוך), ויש לי כבר פנטזיה על איך אני מרקדת מרוחה בגריז כמו שאקירה

עוד 11 וחצי חודשים לסדיר ולדרגות. פתאום זה כבר לא נשמע לי כ"כ הרבה.

אני סוגרת שבת, שוב (מה קרה ל-1 מ-5 שהבטיחו לי?! סגרתי לפני שבועיים!),

נתדיין עוד שבועיים

(מעבר לזה שהוא גדל להיות כוסון, הוא גם מעביר לי את השמירות בכיף. (זה אלכס טרנר, לכל התוהים ))