|
קטעים בקטגוריה: !!!!.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 הפעם הראשונה שלי
שלום לכל היפים שבאו לכאן היום, מה ניש?
אם במקרה תהיתם, ואני בטוחה שתהיתם, שלומי מעלף. רק אעדכן אתכם שנכון לעכשיו הגיוס שלי הוא ב-07.02, שאני מנסה להקדים אותו, ושיש סיכוי שבקרוב אני הופכת למנהלת משמרת במקדונלדס. אוחח, החולצה המכופתרת המשובצת כל כך תתאים לי
זהו פוסט יוצא במינו ונוסטלגי במיוחד, שבו אני רוצה לחלוק איתכם כמה חוויות שעברתי. תיהנו! (ד"א: אל תצפו לקרוא כאן על סקס, הוא לא קיים בבית ספרנו!).
הפעם הראשונה ששמעתי את the strokes הייתה בסוף 2004, למעשה זה היה בשבת האחרונה לפני יום הולדתי ה-14 (כלומר הראשון בינואר 2005  ): ה-25.12.04. אלו היו ימים קשים בהחלט... הייתי שמנה, שעירה ומכוערת (היום אני כבר לא כל כך שעירה, ותודה לקוסמטיקאית שלי שהביאה אותי עד הלום), אהבתי כל מיני להקות פאנק-קקה כמו גוד שארלוט (אהבתי, יותר נכון לומר סגדתי, בושה) ומוחי הקטן עסק בתהיות ברומו של עולם כגון: האם מלכישוע מ-ח'8 אי פעם ישים עלי? איזה אולסטאר הכי כדאי לקנות- אדומות או שחורות? ולמה לעזאזל קוראים לי פריקית, כשאני פשוט מיוחדג'ת? (תשובות: פחח לא, בטח אדום, כי הייתי עקומה אש). בכל אופן, זו הייתה שבת קרירה במיוחד. ישבתי לתומי בחדרי וצפיתי ב-top 100 videos השנתי של MTV, ועסקתי בחיתוך ורידים (דמיוני, דמיוני!) ומריטת שפם (אמיתי, אמיתי!), לא מודעת שעוד מעט יקרה משהו שישנה את חיי לגמרי. צפיתי בוידאוקליפים, חלקם מוכרים יותר וחלקם פחות כשלפתע, במקום ה-46 והסופר דופר מכובד הופיע reptilia (שיר מעולה, באמת). אלו היו 3:36 דקות של תדהמה, אושר, הלם והערצה טהורה. לא הייתי מסוגלת להוריד את העיניים מהמרקע (הם כל כך נאים הסטרוקס האלה!), לא הייתי מסוגלת לשמוע שום דבר אחר. וווואואואואואו#$~~#!@$^!! אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול... ברגע שהשיר נגמר והחלו להקרין את מספר 45, אני קמתי מהמיטה, הרמתי את הלסת שלי מהרצפה, חיכיתי שהברכיים שלי יפסיקו לרעוד, ופתחתי פרק חדש בחיים שלי, הרבה יותר מעניין מוזיקלית, והרבה יותר מעניין באופן כללי יחד עם הלהקה הכי אהובה עלי בכל העולם כולו וגם בעולמות אחרים! that's right brothers!
אם כבר באהוביי ליבי עסקנו, אני שמחה ונרגשת לבשר שג'וליאן שיחרר סינגל ראשון מהאלבום שלו בשם 11th dimension. היה מוזר בהתחלה, אבל הבנאדם פשוט מלך. מללללךךך!! כל כך שונה מהסטרוקס ועדיין, כל כך ג'וליאן... אני לא יכולה לחכות לאלבום שמגיע בעוד פחות מחודש! וגם האלבום החדש של הלהקה שבדרך... אני כל כך במתח שאני על סף לאכול לעצמי את היד עם סכין ומזלג (אבל יכול להיות שזה קשור לעובדה שאני בדיאטה ואני קצת רעבה עכשיו)!
הפעם הראשונה שעישנתי הייתה לפני שנה קצת אחרי יום העצמאות. אני וזוהר החלטנו לנסות לעשן י-ח-ד כדי להבין סוף סוף על מה על המהומה, אך המנוולת עישנה לבד כשהייתה בחופש אצל אבא שלה בכפר סבא. שלחנו ילדה תמימה לביקור, קיבלנו פרוצה מכורה לניקוטין בחזרה. בכל אופן, גל היקרה התנדבה לקחת אותי תחת חסותה ולתת לי את הסיגריה הראשונה שלי. בדיוק סיימנו דייט בארומה, והתחלנו להלך לכיוון הבית. עצרנו ב-yellow וקנינו קופסת ווינסטון לייט, מסטיקים ומצת וישבנו על איזה ספסל שמשמש כמיטתו החמה של איזה שיכור הומלס בשעות הלילה האפלות. גל הדליקה לעצמה סגירה, הדליקה אחת לי וחיכתה.
שאיפה ראשונה, מוציאה עשן מהפה.
"את יודעת גל, זה לא משהו בכלל, מה השוס. זה מגעיל!!"
"תנסי עוד אחת, אפילו לא לקחת לריאות"
שאיפה שניה (עמוקה!!), משתעלת עשן מהפה.
"לא, זה בכלל לא משהו. לא רוצה לעשן. איכס".
"טוב, לא צריך".
שאיפה שלישית, מוציאה עשן מהאף.
"חשבתי שאת לא רוצה לעשן יותר!"
"מי רוצה לעשן, פשוט רציתי להוציא עשן מהאף. יאללה יאללה, קחי  "
וכך תם לו הרומן שלי עם הסיגריות. אמנם לא נגעתי מאז בסיגריה, וגם אין לי שום עניין בכך, אבל שבועיים לאחר מכן, בכל פעם שהייתי יוצאת עם זוהר למחששה המאולתרת שלנו מחוץ לבית ספר, הייתי מסוגלת לעשן גם אותה.
הפעם הראשונה שהתמודדתי עם כשלון הייתה כשנכשלתי בטסט הראשון לפני שנה. התמודדות עם כשלון עלק, עברתי התמוטטות עצבים! אסון! אפוקליפסה! לא הפסקתי ליילל כל היום, כי ברגע שיצאתי מהטסט ידעתי שנכשלתי. ב-5 דקות האחרונות מתוך טסט שארך 33 (!!) דקות שלמות, הטסטר, יימח שמו, דפק לי ברקס כי לטענתו לא האטתי מספיק מהר והייתי קרובה מדי למשאית שלפני. כל דבר שארע במהלך אותו היום הציף אותי בדמעות כאילו הייתי ניו-אורלינס בהוריקן קטרינה. כשקיבלנו שיעורי בית בכימיה, בכיתי בשירותים. כשגיליתי שנגמר הדלי-פקאן, בכיתי. כשאמרו לי "לא נורא", בכיתי. כשהלכתי לספינינג אותו יום והיה לי קשה, בכיתי בחושך. אפילו כשזוהר ניסתה לנחם אותי אחרי הכשלון הצורב לא הפסקתי לבכות:
"לא נורא צ'וב, טסט הבא תעברי!"
"אבל רציתי טסט ראשון בוצ'!!! את לא מבינה בכלל  "
"גם אני נכשלתי טסט ראשון, זה קורה!"
"זה לא אותו הדבר, את לא מבינה אמרתי!! "
מאז למדתי להתמודד קצת יותר טוב עם כשלונות (שעתיים אחרי שהודיעו לי שאני לא הולכת שנה הבאה לטכניון כבר הייתי במקדונלדס, שרה, רוקדת ומכינה צ'יפס. אני בסדר עם זה, באמת) וגם עברתי טסט שני, שנמשך 4 דקות בדיוק, כמו גדולה 
הפעם הראשונה שבה הייתי באיגלו הייתה עם שרי החיילת האמיצה ועומר לפני קצת יותר מחודש. התחלתי להכיר עולם, לצאת קצת מחדרה. מי שלא מכיר, איגלו זו גלידריה שנמצאת במתחם יכין בפולג (ליד חניון אלכסנדריה. אין לי מושג אם יש עוד סניפים). מה שמיוחד בה זו שיטת הכנת הגלידה וההגשה שלה. קודם כל בוחרים את גודל הכוס. אחר כך בוחרים טעמי בסיס (יש רגילים כמו וניל ושוקו, ויש מגניבים כמו טופי בוטנים) ואז את התוספות, שהן התוספות הכי מגניבות בעולם. אפשר להוסיף במבה נוגט וקינדר-היפו! ואז..... המוכר לוקח את הגלידה שלך ושופך אותה על משטח עבודה כזה ושואל אותך "אתה מוכן לאיגלו שלך?" ואחרי שאתה עונה לו הוא מוציא שני שפכטלים כאלה ומתחיל לצ'קמק את הגלידה וללוש אותה, ואז הוא שם אותה בכוס ונותן לך. ואם זה לא מספיק, עוד יש למוכרים את שיר הטיפ, שזה בכלל הזוי. אם אני חשבתי שלעבוד במקדונלדס זה מביך, מה יאמרו עובדי איגלו? זו באמת אחת הגלידות הטובות. וכששואלים אותי, בחורה מנומסת וכו', אם אני מוכנה לאיגלו שלי, התשובה היחידה שלי היא " לפני כמעט 19 שנים (יואו זה כל כך הרבה.), בחורף גשום וקר, עם מעט שיער חום, עיניים כחולות (היו ימים...) במשקל 2.5 ק"ג (פאקינג היו ימים...) ועם מלא חינניות, אני נולדתי מוכנה לאיגלו שלי, בי-אץ'!".
(ואתם מוכנים לאיגלו שלכם?)
וסתם כמה קטנות לסוף:
*ראיתי ביום רביעי את "ממזרים חסרי כבוד". איזה סרט ענק! איזה תותח קוונטין טרנטינו!! אתם חייבים לרוץ לראות!
*איזה מלך יצא ביבי אתמול בנאום מול האו"ם? קראתי בעיתון והתרגשתי.
*מישהו רוצה ארוחה בחינם במקדונלדס?
נסיים את הפוסט המעניין, אני מקווה (אני נורא התעניינתי), בברכת שנה טובה לכולם! תשתו מים, תעשו סקס, תרזו, תשמעו מוזיקה טובה, תרקדו, תשירו, תעשו כסף, תהנו, תבלו ותאהבו! רק אושר ובריאות, באמת!! וכמובן, גמר חתימה טובה.
הלכתי לשתות בירה ולזמר בקולי קולות,
אוהבת כל אחד ואחת מכם (בדיוק כמו האגן, גם הלב שלי רחב, מיינד יו),
קאריייייין.
|
נכתב על ידי
,
25/9/2009 23:36
בקטגוריות אושר, אישי, אלכוהול, אני, ג'וליאן!!!!, דיאטה, הומור, חברים, התבגרות, מוזיקה, מוסיקה, סאטירה, סקס, סוזי!!!!, תמונות, אופטימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Tiger lily. ב-27/9/2009 02:17
|
wine me up
נתחיל עם תמונתו של איש השעה (שלשום), שחר צוברי הגבר בתמונה חטובה למדי!
שלא תתנו לנשמתי העצלה להטעות אתכם, אני עקבתי אחרי האולימפיאדה כל יום!! אפילו ראיתי תחרויות ריצה בזמן שהלכתי ההליכון, תוך כדי פיתוח תקווה שיבוא היום ואני ארוץ רק פי 50 יותר לאט מהם.
ואם כבר בספורט עסקנו, יש מישהו נחמד שמוכן להסביר לי מה זה 'קרן' בכדורגל? במשך שנים הייתי נעלבת כל פעם שהיו שואגים "קררררררררררןןןן" והייתי מתחילה להתבכיין: "כאילו מה העניין, זה קארין לא קרן, מה כל כך מסובך? סך הכל 2 אותיות יותר... אנחנו ידידים כבר 4 שנים, קיוויתי שתבדיל". אבל התבגרתי, החכמתי, ועכשיו אני יודעת שזה סוג של תהליך בכדורגל, משהו כמו פנדל. מה זה פנדל?
יום שני בתל אביב היה חביב למדי. אני, סוזי וב' היינו מעורבות בתאונת אוטובוס כאשר נהג המונית שלפנינו דפק רוורס קטן לתוך האוטובוס ונתן לו ליטוף בדרכנו אל הסנטר. היה דרמטי למדי (אחר כך כשכבר חזרנו שמענו שבחדרה הייתה תאונת אוטובוס רצינית). הלכנו לראות את 'האביר האפל' בקולנוע והיה נורא נחמד, מלבד העובדה שעשינו צחוקים כל הסרט והיה ממש קר. אני אף פעם לא לומדת ומביאה סווצ'ר, מה שנותן לסוזי עוד הזדמנויות לעגוב עליי במטרה שלא יהיה לי קר. אין בחדרה קולנוע, אנחנו לא רגילות לתנאים!
בפעם הראשונה בחיי אני הייתי זו שלא קנתה כלום. אני לא יודעת מה קרה לי, בטח הייתי חולה. בדרך כלל אני מבזבזת כסף עוד לפני שיש לי בכלל. אולי התבגרתי?
לא, כנראה שסתם לא היה לי חשק. אני מבטיחה לבזבז המון השבוע!
אני חייבת להתוודות על עובדה מצערת: אני, קארין, עובדת. ועוד בתור בייביסיטר פור קריין אאוט לאוד! אני אפילו לא אוהבת ילדים, מאיפה זה נפל עליי?
נתחיל בזה שהמשפחה הזאת גרה ברחוב הכי מסובך בבית אליעזר (הוא לא באמת מסובך, פשוט יש לי חוש כיוון של לשלוש), ההגנה שמו, יש לו 40 כניסות ו-80 יציאות. ובכלל בפעם הראשונה שהגעתי לשם איחרתי ב-20 דקות כי גם עליתי על האוטובוס הלא נכון בגלל אי הבנה עם סוזי.
אני: "תגידי סוז, 14 א' מגיע לרחוב ההגנה?"
סוזי:"כן, בטח, רק...."
אני: "אני עולה לאוטובוס, ביי".
*כעבור 3 דקות כשאני כבר יושבת בבטחה באוטובוס*
סוזי:"אם היית נותנת לי לסיים את המשפט היית מבינה שהוא מגיע לתחנה שלך אחרי שהוא עושה סיבוב בכל בית אליעזר"...
יש ילד בן 8, שאני גם מלמדת אותו כפל וחילוק (החומר שתמיד הייתי הכי טובה בו) שקוראים לו דניאל, וילדה בת 4 שקוראים לה בת אור. בפעם הראשונה שהגעתי לשם שאלתי אותה איך קוראים לה והיא אמרה לי שקוראים לה אתור. חשבתי לעצמי 'איזה שם מעפן זה עטור, איך כותבים את זה בכלל? יש לזה משמעות? אפילו לקארין יש'. אפילו אח שלה קרא לה התור. אז יצא שערב שלם קראתי לה אטור. עד שההורים שלה חזרו ואמא שלה אמרה לה "בבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבת אור!!!" ואני רציתי למות. עם כל הכבוד לכל הבת אוריות שקוראות כאן, מה זה השם המעפן הזה? כבר היה עדיף הטור.
בלי שום קשר המפלצות הקטנות לא היו כאלה נוראות חוץ מזה שהילדה קצת רעה. "תחתכי לי גזר!! תחתכי לי מנגו!! תחתכי לי תפוח!" תגידי לי, מה נראה לך שאני, מג'ימיקס? אפילו לא אכלה את זה המנוולת בזמן שכמעט הורדתי לעצמי אצבע עם הסכין (לא היה להם קולפן ואני לא יודעת לקלף בלי. פאק אני כזו ניאנדרטלית).
אני מאוהבת. לא באמת, אבל בפוטנציה. ולא סתם, במדריך החדש של הספינינג בימי רביעי! זה אותו אחד שהציע לי להשאר ל"אימון פרטי" *הינט הינט, ווינק ווינק* 10 דקות לפני שהמכון נסגר לפני איזה חצי שנה. מסיבה שאינה ברורה לי עד היום לא נשארתי. הייתי יכולה ללמוד הרבה, אני בטוחה. מאז הוא נעלם, ועכשיו הוא שב לחיי בתור המדריך האלוהי מהגיהנום, כי הספינינג שלו זה בערך הספינינג הכי קשה בעולם. עד עכשיו כואבים לי השוקיים.
בכל אופן, הוא אמר לי שאני נראית יותר טוב משבוע לשבוע וכל מה שעשיתי היה להסמיק כמו ילדה נכה. אין מה לעשות, אני רגילה לזה שכל הפועלים הערביים בפיאצה שורקים לי ושולחים לי נשיקוץ כל בוקר בדרך לבית ספר, לא שאנשים כל כך יפים מפלרטטים איתי.
אם בשיעורים הראשונים הייתי נכנסת לאימון עם מבט הזונה הנאצית הקבוע שלי, עכשיו אני נכנסת בדילוגים וצחקוקים. הלוואי ונתחתן. זה יהיה מושלם אם יהיו לנו ילדים יפים וגבוהים כמוהו ושנונים כמוני. זה יהיה מבאס אם הם יהיו נמוכים-אך-חינניים כמוני וסתומים כמוהו.
על פי מיטב העובדות מהשטח (סוזי ראתה בגיא פינס), פול מקרטני לא מגיע לארץ בסוף. אז מי בא למטאליקה?
מת'יו בלאמי ומיוז עושים לי נעים באוזן (ובגב), וזה הזמן שלי ללכת להתכרבל עם הבירה שלי (הייניקן!) ולספור קצת כוכבים (ביס סטארז, אלא מה).
טה טה!
you are so lovely....
תעשו מנוי!!
|
נכתב על ידי
,
22/8/2008 01:03
בקטגוריות אהבה, אושר, אני והוא, הומור, טמטום שמיימי, מוזיקה, סאטירה, סוזי!!!!, סקס, רווקוּת
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-5/10/2008 14:53
|
oh, sugarpie
ערב טוב לכל הנוכחים!
ביום שני הייתה לאמי הרומניה יום הולדת (לא אגלה לכם בת כמה היא אבל זה מתחיל ב-4 ונגמר ב-4. וזה מספר דו ספרתי!). כיאה לאדם היחיד במשפחה שיש לו זכרון, רצון וטעם טוב (גם פיזית!) השכמתי, הזכרתי לאבא שיביא את העוגה מהמאפיה, שלחתי לס' (שנמצא עכשיו במצפה רמון בהשלמה לקורס קצינים) הודעה שלא ישכח להתקשר לאחל לאמא מזל טוב, החלפתי את קוד הגישה לערוץ אגו אחרי השעה 11 כדי שק' לא יכול להכנס לשם יותר (oh, i'm evil) והלכתי לקנות לאמא מתנה מהכסף שאבא השאיר לי.
לא מצאתי כלום לאמא, אז החלטתי לערוך חיפוש קצר בשבילי, כדי שפעם הבאה שאני אבוא עם אמא לקניון יהיה לנו מה לקנות . לפתע ראיתי את זה- שרשרת מהממת. ואז ראיתי את זה עוד יותר- "השניה בחצי מחיר". ואז ראיתי את הרבה יותר- עוד שרשרת מהממת! (נשבעת לכם, הרגשתי כאילו ניקו לי את המשקפיים מרגע לרגע). החלטתי להתאפק. "שאני אבזבז מהכסף שלי?! פחח".
ואז זה הגיע. ההתקף: "לא-יכולה-להתנגד-כסף-רוצה-לצאת-החוצה-זה-חזק-יותר-ממני-מזל-שאבא-הביא-לי-כסף".
תגידו לי "תתחדשי" על 2 שרשראות חדשות. לאמא הספיקו שוקולדים (יוקרתיים!) ממקס ברנר.
אני לא מבינה מה הקטע של בנים להוריד שיער.
בעוד אני וג' מזיעות לנו על מכונת הסקי (וכמו תמיד אני מסתכלת על הבחורים האיכוצ'יים וג' מסתכלת על כל השאר) עבר לידנו המאמן החתיך העונה לשם בני. ואז ג' לחשב לי את הזוועה: "את ידעת שהוא מוריד שיער מהרגליים? ומהידיים?!"
באותו רגע נפלה לי הלסת לרצפה, והיא לא חזרה למקומה הטבעי רק אחרי שהעובדת נקיון הרימה לי אותה, כי חבל.
ג': "וואי, הוא ממש חתיך".
אני: "איכס. איכס. איכס."
ג': "למה?!"
אני: "הוא מגלח ידיים. ורגליים!! אהההההה"
ג': "איך את יודעת שהוא מגלח? אולי זו שעווה?"
אני: "אחרי בהייה ממושכת, רשימת תוצאות, והסקת מסקנות שמתי לב לסימני צמיחה הפוכים. זהו גילוח חד משמעית!"
ג': "אז מה אם הוא מגלח.. הוא חתיך! את מקנאה!"
אני: " naa ahhhh. hell no sister את ראית מה הולך בבית השחי שלו? גם שם חלק פור קריין אאוט לאוד!!!!!! הוא יותר חלק ממך! הוא יותר חלק ממני, אם לא מחשיבים את זה שאני מורידה שיערות מהרגליים רק בחגים! שלא נדע".
אני לא אוהבת גברים שעירים (זה לא כייף כשנתקעות שיערות בשיניים. זה לא חוט דנטלי! אבל חלק לגמרי? טפויי!
ואז ג' הלכה לקרקר לה אחרי המאמן.
ועכשיו לי כואב התחת אחרי הספינינג המטורף שעשיתי היום.
עברו למפריד הבא.
בשיעור נהיגה שהיה לי ביום שלישי החליטה איילת, מורתי האהובה לנהיגה, לקחת אותי לסיבוב בשכונותיה הנטושות של חדרה. באחת השכונות הספקתי להבחין בעורב שטני בנתיב שלי כבר ממרחק 50 מטר. אז עשיתי מה שנכון לעשות ותכננתי לעקוף אותו.
*ברקס שגרם לי לעשות בנג'י עם החגורה*
איילת: "לאן בדיוק את נוסעת, זה נתיב נגדי!!"
אני: "אני עוקפת את העורב כדי שאני לא אדרוס אותו..."
איילת: "את רצינית?!"
אני: "זו חיה שטנית!! היא תעקוב אחריי ותנקר אותי! היא תלך לבכות לכל העורבים בקן שלה והם יעשו בי לינץ'!"
איילת: "לא הם לא. סעי ישר".
אני: "אבל אני אדרוס את העורב."
איילת: "לא. סעי!"
אני: "טוב, אבל אם בשיעור הבא עורבים ינקרו לך את הצמיגים, אל תבואי אליי בטענות, שמעת?"
*התחלת נסיעה*
איילת: "נו באמת, למה את מתכופפת מתחת להגה?! את גם ככה נמוכה!"
אני: "שהעורב לא יזהה אותי, שיראה אותך. אני לא הייתי צד בסיפור. קורבן של הנסיבות".
אז המשכתי לנסוע. מילימטר לפני שהיה לנו "חדרה פרייד צ'יקן" (בנוסח חדרתי סודי שכולל הרבה חול) העוף המסריח הזה עף. אמן תפגע בו משאית זבל. אמן.
מישהו יודע משהו על ההופעה של פול מקרטני חוץ מתאריך?! הייתכן והמישהו מוכן לעדכן ילדה חדרתית אומללה שמוכנה לוותר על הופעה של מטאליקה על מנת לצפות בחיפושית האחרונה לפני שהיא נכנסת למכון גריאטרי? וזה הגיוני שההופעה עולה 500 ש"ח, כי אם כן מצפה לי עבודה מרובה בחיסכון. אכן כן.
זו פעם ראשונה שאני משתמשת בפוסט שלי במפרידים ועל כן אני נרגשת. היפרדו לכם, היפרדו.
סוזי אמרה לי היום שאני זונה. יודעת מה סוזי, לפחות תביאי כסף!
ככה נלך להופעה של פול מקרטני!
לילה טוב לכם,
קארין- הסמל האולטימטבי לדבר טוב שבא באריזה קטנה.
איכ, אני מרגישה כמו פרסומאית סוג ז'.
|
נכתב על ידי
,
24/7/2008 00:30
בקטגוריות אושר, אישי, אמאלה!, אני, הומור, הרהורים, התבגרות, חברים, טמטום וקוצר ראייה אינם שילוב טוב. תראו, קטגוריה!, טמטום שמיימי, יום הולדת, סאטירה, מוזיקה, סקס, סוזי!!!!, אופטימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של .עוגיפלצת. ב-15/8/2008 00:41
|
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
