החיים מתגלגלים בתוך נייר עיתון

למה אני צריכה להתנצל על מה שאני?!?!?!

לא, אז אני לא צריכה ואין לי גם רצון לעשות את זה......

נמאס לי להרגיש את הצורך שלכם שאני אתנצל ואשתנה כי לכם זה יותר נוח וטוב...

זה מה שאני הייתי עד עכשיו- אהבתם אותי ככה או זה מה לפחות הראתם ועכשיו כבר לא אז זה בעיה שלכם ורק שלכם.

נמאס, כן נמאס לי להרגיש רע אם זה שאני נוסעת לראות חברות וחברים שזה לא אתם (למרות שזה יוצא בדיוק היציאה הראשונה הכי יומולדת שלי...) שאני צריכה לחזור למוצב שלי כי החמ"ל שאני נמצאת בו רוב היום שלי חטף פצמ"ר וחיילות שאני חיה איתם כל הזמן ישבו חמש דקות לפני זה באותו מקום בדיוק וחלק מהם בהתקף חרדה. שאני בכלל סוגרת, שבת כן שבת לא ולפעמים כמה שבתות ברציפות ואז שאני חוזרת הביתה אני קצת עייפה..... אף אחת ממכם לא מנסה להבין ולא רוצה להבין איך זה לחיות ככה שיש עליכם ירי צליפה בכל מקום ופצמרים שלוש פעמים ביום מינימום וגם אני לא מצפה ממכם להבין אבל לבוא אליי בתלונות על זה- לא חשבתם שאתם קצת מגזימות....

נעמי, לא, אני לא אהיה ביומולדת שלך אם זה יוצא שבוע הבא אני מודיעה לך מעכשיו וזה לא כי אני לא רוצה כי פשוט אין לי ברירה אני סוגרת... כמו שהייתי צריכה לחזור בסוף שבוע שכל המשפחה שלי באה אלי הביתה בשביל לחגוג לי ולנועה יומולדת ואני הוקפצתי חזרה למוצב- זה לא מרצון או מבחירה ולא אני לא יכולה להחליף שבתות עכשיו כי אני מפקדת . 

מישהי ממכם פעם חשבה שאולי אני עוברת איזה תקופה קשה, שלא הכי נחמד לדעת שכל רגע קצין העיר יכול לדפוק אצלי בבית או במקרה היותר גרוע אצל חיילת שלכם בבית.....ואז את צריכה להתמודד ולחיות עם זה כל החיים.

שלראות חייל בן 20 בבוקר יושב ומסביר לכם איפה הולך להיות המבצע ובאותו יום באמצע הלילה לקבל טלפון ולדעת שהוא מת כי איזה חוליה של מחבלים חיכתה לו ואת פשוט לא יכלת לצפות את זה אבל בכל זאת את מרגישה הכי חרא עם עצמך..

לדרוש מהמ"פ שלך פינוי רפואי לחיילת שלך באמצע לליל הסדר כי עקץ אותה איזה משהו אבל את עושה את זה כי  את יודעת שעוד חצי שעה הולכים שוב לפצמר אתכם ואת רוצה שכמה פחות אנשים יהיו שם, לא לסיים לשיר את האחד מי יודע סביב שולחן הסדר כי את צריכה לעלות על אפוד קרמי וקסדה ולהמשיך את הסדר בתוך בטונדה מטר על מטר כי יורים עלייך...

כן השתניתי בצבא אני בטוחה גם אתן השתניתן אולי אני קצת יותר, אני סגורה לא צוחקת כמו פעם לא משתפת אבל פעם חשבתם שאולי אתם עשיתן משהו לא בסדר, אולי אתן כבר לא מתקשרות, לא יוזמות, גם לי יש חלק בעניין אבל אני עדיין לא באתי בכאלה תלונות ופרצופים לאף אחד.

לא זה לא כיף ולא אני לא מאחלת שמישהי ממכם תעבור את מה שאני עוברת אז או שתבינו או שפשוט תעזבו אותי לבד....

כי נמאס לי להתנצל על מי שאני!!!