לפני 10 ימים חזרתי לבלוג . לא משום שהתגעגעתי , אין סיבה מיוחדת .

פשוט הרגשתי צורך לכתוב , להוציא כל מה שיש .

הרי אני יכולה לכתוב יומן , אבל יש משהו בבלוג שהוא יותר טוב .

עזבו את זה שזה באינטרנט וגם יותר נוח ויותר קל ,

אפשר בשניה למחוק כל זכר לזה שהיית פה ואף אחד לא יוכל להוכיח אחרת .

אבל כל הרעיון של זה , שאנשים יכולים לראות את הרגשות שלך והמחשבות שלך ,

והם לא אנשים שהכרת או פגשת , מביעים את דעתם [ מידי פעם .]

בימים האחרונים הבנתי איפה אני מוצאת חברות טובות .

תל מונד זה בהחלט לא המקום .

במקום שנמצא 10 דק' נסיעה ממני ,

נמצאות 3 בנות שאני אוהבת ובוטחת . [לא 100% בוטחת , אני לא נותנת לאף אחד כזה קרדיט .]

קים , מירי ודנה .

3 ימים לא הייתי בבית , התנחלות קטנה אצל קים ואח"כ אצל מירי [ שבוע הבא אצל דנה ] ,

הסתובבויות ברחוב בלילה שאמא שלי הייתה חוטפת שבץ רק מלחשוב עלייהן .

צחוק שהתפרץ ממני שלא יכולתי אפילו לדמיין ,

דברים שיצאו מפי שאי אפשר להאמין כמה הם מטומטמים ,

והכל..תודות להן .

למרות שהן לא קוראות פה ,

תודה לכן .

תודה שאתן לא כמו האנשים הבואו נגיד לא כל כך אינטליגנטים ,

ששיחה לא נמשכת איתם יותר מ2 דק' .

תודהה על הצחוקים , ההנאה וההבנה .

אתן מדהימות .

עד כאן עם הפוסט חסר הפואנטה הזה ,

דרדר אומרת לילה טוב ,

וחלומות נעימים . [: