אני מתגעגעת אליך.שונאת את האדישות ההיא שלך.אולי זה כי אתה פגוע,אני באמת לא יודעת,ואני כל כך רוצה לדעת.

מה גורם לך לאבד כל רגישות.

ולמה אתה קר.לי קשה הרבה יותר,לא?ככה אמרת.אז למה אתה ממהר לנתק,אתה אמור לדעת שאני אבכה אחר כך.

איך זה...רק לפני שבוע שוחחנו חצי שעה בפלאפון ולמחרת הכל היה מושלם.מושלם מדי.

לא מצליחה להוריד אותך בעריכה.התמונות שלך שמורות אצלי,וגם הוידאו.זה שבסופר מרקט,ביפו.והאחר,בדירה של צחי.המשוגע הזה.

שהכל בזכותו.בגללו.באשמתו.אתה כל כך חסר לי עכשיו.הריח שלך.המגע הנעים שלך.היד שלי בתוך שלך,עטופה באצבעותיך.

המוסיקה שלנו.זה לא יכול להיגמר.

צחי אומר שאני צריכה לארוז תיק ולעזוב אליך.איתך.שאם אני אוהבת אותך,שום דבר אחר לא חשוב.

אבל אני לא רוצה את זה ככה.

אני כל כך רוצה לנשק אותך עכשיו.נדב.