בזמן האחרון שמתי לב שאכשהו בכל בלוג שאני מגיעה אליו אני מוצאת לפחות קורא אחד שאני מכירה את הבלוג שלו/אותו, בין אם זה הכרות אמיתית או וירטואלית. זה מונע ממני לכתוב דברים שאם הייתי יודעת שאף אחד שאני מכירה לא ייכנס ויקרא אותם- הייתי כותבת אותם. [מקווה שמישהו הצליח לעקוב. XD]
יש לי שיר חדש בבלוג, שמתי את שיר הנושא של 'חברים' ואני מקדישה אותו לאופירוש המדהימולה שחולה עליהם (ים) !
אז אופירוש?
לוב יוו 3333333333333333333>
אממ. אז מה איתי עכשיו?
אני מניחה שבסדר..
מצד אחד, אני הכי מבואסת בעולם, מכל מיני דברים (כמו למשל שהיום הייתי חולה ונשארתי בבית) ומעוד כמה שמי שזה קשור אליו יבין. (ויש כמה מקרים) .
אבל כשאני רוצה להיות שמחה?
הדבר היחידי שנותן לי כח ועוזר לי להמשיך הלאה, זה החברות שלי ולשמוע מוסיקה שאני אוהבת. =]
תקשיבו-
אני יודעת שלפעמים, ואפילו לעיתים יותר מדי קרובות, אני מתנהגת ממש כמו מטומטמת. אני לא יודעת מה להגיד כדי להסביר את עצמי כמו שאני רוצה, או שאני בעצמי לא יודעת מה אני רוצה להגיד בכלל ולמה אני מתכוונת, ושהרבה פעמים זה פוגע בכם. אבל הי, אני בסך הכל בן אדם. (או לפי נרניה, בת חווה XD)
אני יודעת שאני לא מושלמת. אני מודעת לחסרונות שלי וליתרונות שלי ואני מנסה להתנהג הכי בסדר שאני יכולה. אבל זה לא תמיד מצליח. אז אני כבר רוצה לבקש מכולכם סליחה- ממי שכבר פגעתי וממי שאני אפגע בו בעתיד. לא התכוונתי לזה בכלל.
ויש סיבה מסוימת שאני כותבת את זה היום. ומי שצריך להבין? יבין. אני מקווה..
פוסט די חסר משמעות אבל הייתי צריכה לכתוב. =]
אוהבת את כולכם כ"כ,
כרמל.3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
