צריך אומץ כדי להיפגע.
כדי להגיש את הלב שלך למישהו אחר ולהגיד לו: "אני נותנת לך את האפשרות להרוס אותי לחלוטין או לגרום לי להיות מאושרת- תבחר".
צריך אומץ כדי לתת הזדמנות, כדי להכניס את עצמך אל תוך מערכת יחסים שאף אחד לא מבטיח לך שיהיה לה סוף טוב.
צריך אומץ כדי להודות שיכול להיות שהסוף יהיה רע.
צריך אומץ כדי לתת הזדמנות שנייה.
להיפגע פעם אחת, להישבר, ליפול למקום שמעולם לא הכרת ולא חווית, להצליח, איכשהו, לצאת ממנו ובכל זאת, לתת לאותו בנאדם את ההזדמנות הזאת, שוב, לקבל אותך, את הלב שלך, את כל מה שיש לך לתת.
צריך אומץ כדי לסמוך על מישהו, כדי להגיד "אני לא בטוחה שהוא לא יפגע בי, אבל אני מוכנה לקחת את הסיכון."
צריך אומץ כדי לעמוד מול המראה ולהגיד לעצמך "אני הולכת לעשות את זה שוב. יכול להיות שזו תהיה הטעות הכי גדולה שעשיתי, אבל אם אני לא אנסה אני לא אדע״.
צריך אומץ כדי לסלוח, סליחה אמיתית, מהלב.
סליחה שאין בה טינה ואין בה רגשות רעים, סליחה כזו שהיא הזדמנות חלקה ודף נקי, סליחה שבה את לא מזכירה לבנאדם שמולך פעם אחר פעם כמה נפגעת ממנו בעבר.
כי כבר סלחת, הבטחת לעצמך ולו לשים את זה מאחוריך, צריך אומץ כדי להשאיר דברים רעים מאחור.
צריך אומץ כדי לעמוד מול המשפחה שלך, החברים שלך ולהגיד להם: אני הולכת לעשות את כל מה שאמרתם לי לא לעשות.
מעבר לזה, אני יודעת שאולי תכעסו, אולי לא תאהבו, אולי לא תתמכו, אבל זו ההחלטה שלי, אני עומדת מאחוריה ויותר מזה- אני שלמה איתה, לא משנה מה כל שאר העולם יגיד, לא משנה אם לכם אין אומץ לסלוח, לי יש את האומץ הזה.
צריך אומץ כדי לעמוד מול הבנאדם שפגע בך ולחבק אותו, לאהוב אותו, באמת, בלי לחשוב על מה יקרה אם הוא יפגע בך שוב, אם הוא ילך ממך או יאכזב אותך. צריך אומץ כדי להיות מוכן להתאכזב מחדש, לטובת הספק.
צריך אומץ כדי להסתכל בעיניים של בנאדם שנתת לו את הדבר הכי יקר לך והוא זלזל בו, או התעלם ממנו, או שכח ממנו. צריך אומץ כדי להסתכל ולראות רק את הטוב שבו, ואת הטוב שהוא נתן לך.
צריך אומץ כדי לאהוב יותר ממה שאת מסוגלת לכעוס.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
*~*Blue Strawberry*~*
