תחתונים?.... אבל אמרתי לך בלי!

אני מודעת לעובדה שחלק מכם בכלל לא מבינים על מה הבאלגן,

אני יודעת שיש אנשים שמקדשים ערכים אחרים בזוגיות,

למשל מונוגמיות ועל זה יקום וייפול העולם.

אני לא.

ואת זה הסברתי אתמול לצעיר בשיחה.

המונוגמיות לא מדברת אלי,

אבל החופש שלי מאוד חושב לי.

ועל זה כבר קמו ונפלו גיבורים.

הסברתי לו שיש רק דבר אחד שעליו אני לא מוכנה לוותר וזו הקוביה שלי הקטנה.

החופש שלי, הפרטיות שלי, והאמון שלו בי.

סיפרתי לו איך עם כל טלפון שהוא עשה אלי במהלך הסופ"ש הזה וכל SMS שהוא שלח הוא רק נעשה יותר קטן ואפסי בעיני,

הסברתי שעדיף לו לכתוב ב-SMS: "אני מקוווה שאת עושה חיים.." מאשר " נו תתקשרי כבר"

זה היה גורם לי להתקשר הרבה יותר מהר.

הוספתי שהחוסר פירגון הזה כל כלך פגע בי שהייתי חייבת לעשות משהו דרסטי ושיש לו מזל שאני אוהבת אותו מאוד וממש,

ופשוט ככה הוא קיבל עוד צ'אנס.

רוב השיחה הוא שתק, אני מניחה שאת הרוב הוא כבר אמר בימים שחלפו.

רק בסוף הוא הוסיף " אני יודע שאת מאוכזבת שאת אפילו צריכה להסביר לי ולדבר איתי על זה"

באותו רגע התחלתי שוב לבכות, זה היה כל כך נכון.

זה היה חלק גדול מהעסק, האכזבה.

אבל עכשיו הכול בסדר, דיברנו ליבנו, הבטחנו, ובסוף התחבקנו חיבוק ענק, וסקס השלמה...

אחח אין על סקס השלמה... (נו לא היה לי כוח לכתוב את באנגלית)

אנימ קווה שהצלחתי להסביר את עצמי כראוי.

מקווה כל כך שזה לא יחזור שנית.

לשרמוטה חזר החיוך...