תחתונים?.... אבל אמרתי לך בלי!
"אין אנשים, אין בעיות" |
| 3/2003
הפעם הראשונה
תמיד רציתי לדעת מה באמת עובר לאנשים בראש... כשהייתי קצת יותר צעירה לא שעכשיו אני ממש מבוגרת אבל בכל מקרה עברו כמה שנים מאז, תמיד רציתי לדעת איפה אני עומדת בסקאלה של הנורמליות. אני כותבת כבר המון שנים מה עובר עלי, מה קורה , תחושות, כעסים, חלומות, מוציאה הכול על הנייר (למגירה), אף אחד לא יודע שאני כותבת וכששאלו או מצאו איזה דף תמיד הכחשתי"זה לא שלי ,של חברה". החלום שלי היה שמישהו ימצא את זה ואני יהיה שם כשהוא יקרא את הכול ויאשר את הנורמליות שלי או את הפסיכיות שלי.... אובססיה כזאת. תוצאה של המון שנים בחברה הרצליינית חולנית, שמתעסקת בנורמליות וחולה ומחלקת ציונים סתם ככה כי בא לה.... גם היום הרבה אחרי הרצליה במקום שונה לגמרי, עם אופי אחר והוויה אחרת אני עדין מתעסקת מידי פעם בשאלה....זאת רק אני או שכולם ככה וגלל זה החלטתי גם אני לכתוב כאן ולהעמיס עליכם טונות של מידע לא נחוץ....בתקווה שמישהו יקרא ויאשר או יפריח את מחלת הנפש שלי !!!!
אז ככה קצת מידע כללי על התופעה----עלי:
אני בת 22, אחרי המסלול הרגיל של כל תהליך הסוציאליזציה הישראלי בכל המרץ... תיכון, צבא, טיול בדרום אמריקה, עבודה בארה"ב, איבדתי את עצמי ומצאתי את עצמי מחדש, לומדת משהו ממש לא חשוב בלי שום עתיד ומקווה שאולי ייצא מזה משהו, גרה עם ההורים וחולמת על השניה שאני כבר יעזוב שוב...בינתיים הכול הראה משעמם.....
אז שיהיה רק טוב
כרובית
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
